“כאוכלוסייה חרדית, אנחנו חייבים לראות ערך דתי במאבק למען קדושת חיי האדם”. אלה הדברים שאמר ח”כ עו”ד משה ארבל (ש”ס) בכנס מחקרי במכללה האקדמית צפת שהתקיים תחת הכותרת “האומנם חרדים מקורונה?”:
במכללת צפת התקיים השבוע כנס אקדמי שעסק בהשלכות החברתיות של מגפת הקורונה. הכנס שכותרתו היתה “האמנם חרדים מקורונה”, התקיים בעקבות מסקנות מחקר חדש בנושא של ד”ר ליפז שמוע-ניר, ד”ר ז’נט כהן וד”ר איירין אפפלד-רזפורקר, מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית צפת
ח”כ עו”ד משה ארבל (ש”ס), שהיה בין אורחיו המרכזיים של הכנס, אמר: “היכולת שלנו כחברה להסתכל גם בתוך הבית פנימה, וכשצריך לתת ביקרות עצמית ולדעת לומר אותה ולהבין שהמשבר הזה, האתגר הזה, הוא יכול להיות כלי לצמיחה ולחיזוק האמון במערכות.
“אפשר וצריך לעשות את זה. הקורונה היא תופעה שלא ראינו כמותה מזה 100 שנה. זהו אירוע דרמטי שמצריך שינוי דפוס התנהגות ואמון. דווקא כאוכלוסייה חרדית, אנחנו חייבים לראות ערך דתי במאבק למען קדושת חיי האדם. גם בתקופה הזו למרות האתגרים, ישנה הזדמנות מופלאה לחבר בין קהילות.
“נפלא לשמוע שאדם ממרכז הארץ שמעוניין לקבל חיסון מוקדם יותר, צריך לנסוע היום לפריפריה. מדינת ישראל היא שטח של מחוז בקליפורניה. אין שום היגיון בעולם שיהיה בה פערים בין מרכז לפריפריה”.
ח”כ ארבל התייחס גם לעמדת ההנהגה החרדית ביחס למגמת ההשתלבות של החרדים בחברה הכללית, ולטענה כי אין ניסיון שקול מצד החרדים לקבל את הצרכים והבקשות של הציבור החילוני.
“המתח המובנה בין מדינה יהודית לדמוקרטית לבין מדינה דמוקרטית ליהודית הוא מתח בריא”, הסביר ח”כ ארבל. “עצם זה שהציבור החרדי לדורותיו מרגיש שמשכו לו את המדינה לדמוקרטית ולא השאירו אותה יהודית כמו שהייתה בעבר, והציבור הכללי מרגיש שגררו לו את המדינה ליהודית, ולא השאירו לו את הדמוקרטית כמו בעבר מלמד שאנחנו במקום טוב.
“אם כולם לא מרוצים, כנראה שהאמת נמצאת איפשהו באמצע. תהליכי השילוב, בלי לייצר ‘חרדי חדש’ או ‘חרדי אחר’, הם בריאים יותר ומתקבלים בחיבוק גדול של ההנהגה החרדית”.
הכנס האקדמי התקיים כאמור בעקבות מסקנות מחקר חדש של ד”ר שמוע-ניר, ד”ר כהן וד”ר איירין אפפלד-רזפורקר. מסקנות המחקר זכו לתהודה תקשורתית ואקדמית רבה ופורסמו בז’ורנל המדעי הנחשב, “סוציולוגיה ישראלית”.
לפי מסקנות המחקר, מגיפת הקורונה הביאה לאיבוד הבלעדיות של המנהיגות החרדית על החברים והחברות בקהילה החרדית, לסדק ביניהם לחוסר אמון בין חברי וחברות הקהילות החרדיות לבין הרבנים כמו גם בממסד השלטוני במדינת ישראל.
אחד הביטויים הבולטים לכך הוא הרצון של חרדים וחרדיות לקבל אינפורמציה מערוצי התקשורת הכלליים ולא רק מערוצי התקשורת החרדיים, כמו גם שימוש ברשת האינטרנט כמתווך לקבלת מידע למרות האיסור, לכאורה.
