מנהל מחלקת איכות הסביבה במועצה אזורית הגליל העליון, משה שליט, מסיים את תפקידו לאחר 27 שנים, ובראיון עמו הוא סוקר שלושה פרויקטים עיקריים שהוא שקד על קידומם. מיחזור הפסולת החקלאית, הסדרת הפעילות לאורך נחלי הירדן ופרויקט מיחזור הפסולת הביתית
אזור הגליל המזרחי ועמק החולה נמצא באגן ההיקוות של הכינרת וזהו אחד האזורים היפים ביותר במדינה, שמושך אליו מדי שנה מאות אלפי נופשים ומטיילים. לכן יש אינטרס ציבורי ראשון במעלה לשמור על הטבע והנוף ולהשקיע מאמץ ומשאבים בשמירה על איכות הסביבה במרחב הזה.
לפני 27 שנים פרסמה מועצה אזורית הגליל העליון מכרז לתפקיד מנהל מחלקת איכות הסביבה. מי שנבחר בסופו של ההליך לתפקיד היה משה שליט, שהגיע לתפקיד מתחום החקלאות וחקר קרקעות.
האתגרים שניצבו בפני שליט היו גדולים מאוד. היתה זליגה משמעותית של שפכים מהרפתות לנחלים, העומס של המטיילים על גדות הנחלים גרם למפגעים רבים, וההטמנה היתה הפיתרון היחיד לפסולת הביתית.
במהלך 27 השנים בהן היה משה שליט מופקד על תחום איכות הסביבה הוא קידם שלושה פרויקטים גדולים עם קרן לייף של האיחוד האירופי. בעזרת המימון של קרן לייף ניתן היה לגייס את המשאבים שנדרשו כדי לתת פיתרון לבעיות הסביבתיות הבוערות.
למשרד להגנת הסביבה היה עניין גדול למנוע זרימה של שפכים מהרפתות לנחלים. זה חייב הקמת מערך איסוף של הזבל מהרפתות לאתר מרכזי בו ניתן יהיה להפוך את הזבל לקומפוסט. כך הוקם פרויקט שזרים בעמק החולה.
“בתחילת הדרך היה צריך לשכנע את הרפתנים שאין מנוס, וחייבים לטפל בפסולת, גם אם זה כרוך בהשקעה כספית מצידם”, מסביר שליט. “בסופו של דבר הפרויקט הזה מנע את המשך הזיהום, וגם איפשר ייצור קומפוסט שנדרש כחומר דישון אורגני וטבעי. גם בעניין שריפות הגזם היה צורך הן בשכנוע והן באכיפה, והצלחנו לצמצם למינימום את התופעה של שריפת גזם שהטרידה מאוד את התושבים באזור”.
איום כבד לא פחות על נחלי הירדן היה מצד המטיילים והנופשים. אזור הגליל העליון הוא אחד הבודדים בארץ שיש בו זרימה משמעותית של מים בנחלים במשך כל ימות השנה. מטבע הדברים זה יוצר עומס כבד של מטיילים. המצב הפך עם הזמן ליותר ויותר קשה, סביבת הנחלים הפכה למזבלה.
הקמת מנהלת הנחלים היתה מהלך חשוב לקראת הסדרת הנושא הזה. “הניהול של הנחלים משיק להרבה גורמים”, מסביר שליט. “כשיש עומס כזה של מטיילים באזור כל כך קטן, זה מחייב הסדרה ואכיפה, ומתן אלטרנטיבות כמו לינה בחניונים מוסדרים. ציבור המטיילים התרגל בסופו של דבר לכך שיש לפעול על פי הכללים”.
כשמשה שליט נכנס לתפקידו נושא המיחזור היה בחיתוליו. הפסולת הביתית התעשייתית הועברה רובה ככולה להטמנה באתר תאנים. ביישובי הגליל העליון יש בצד הפסולת של התושבים גם פסולת של המטיילים שמתארחים בצימרים ובבתי המלון. קרוב לשליש מהפסולת היא פסולת של מטיילים.
כדי לצמצם את כמות הפסולת הוקם מערך של הפרדה במקור, שבו התושבים מפרידים את הפסולת וביישובי מ.א. הגליל העליון הצליחו להגיע לרמה גבוהה של הפרדת פסולת. זה מאפשר צמצום הפסולת המופנית להטמנה וחוסך כסף רב למועצה.
“יש עדיין קושי עם הפסולת של המטיילים והנופשים”, מבהיר שליט. “העברנו לאחרונה חוק עזר חדש שמגדיר בדיוק מה נדרש מכל בעל עסק תיירותי בנושא הטיפול בפסולת, אני מעריך שזה יצמצם עוד יותר את היקף ההטמנה ויגביר את המיחזור.
“הצלחנו במהלך השנים לקדם נושאים חשובים שמשפיעים מאוד על איכות הסביבה ואיכות החיים של התושבים. בתחום הזה של איכות הסביבה יש תמיד מה לעשות ויש אתגרים חדשים שמצריכים התייחסות והשקעה, אני בטוח שהמחלקה שעמדתי בראשה במשך קרוב לשלושה עשורים, תדע בהמשך הדרך להתמודד בהצלחה עם אותם אתגרים”.
