אלון הירש – מבכירי מאמני הטריאתלון בישראל, עם טור מרתק על ענף הספורט היחיד המשלב שלושה מקצועות ספורט: רכיבה על אופניים, שחייה וריצה.
*. בתמונות טריאתלטים מקבוצות מועדון טריאתלון גליל עליון
שמש צעירה ובתולית מבצבצת מבעד לענני הבוקר האפרפרים, אנשים נחושים, מחייכים וחדורי מוטיבציה יוצאים מבתיהם כשלצדם זוג אופניים או משקפת שחייה ואולי בגדי ריצה ושעון עצר. אלו מתמזגים עם שאון הציפורים והרוח הקרירה המנשבת. זהו תחילתו של יום המבטיח אופטימיות.
אלו העוסקים בתחום הטריאתלון (טרי = 3 אתלון = פרס בלטינית, 3 פרסים) מכירים את התיאור הציורי שהצגתי כעת כמציאות קיצית מהשטח.
העובדות שנמסרו לי עלי ידי מזכ”ל האיגוד לשעבר, מצביעות על עליה של כ- 20% בכל שנה במספר המצטרפים לענף בשש שנים האחרונות. לאחרונה חגג טריאתלון תל אביב 27 שנה להיווסדו. בשנת 1992 לקחו חלק כ- 200 משתתפים בתחרות ואילו בשנת 2012 – 20 שנה לאחר מכן, נרשמו כ- 1,200 מתמודדים, המספרים מדברים בעד עצמם.
היכן החל הסם הממכר הנקרא טריאתלון? מה הציע הענף שבעקבותיו נהרו מאות אלפים בכל רחבי העולם לעסוק בתחום כה סיזיפי וקשה?
לחיפוש התשובה צריך לדפדף אחורה בדפי ההיסטוריה. העדויות שנמצאו בכיתבי ספורט צרפתיים בתחילת המאה הקודמת בשנות העשרים, מספרות על מספר ספורטאים המשוגעים לדבר (איך אפשר שלא) שהחליטו על תחרות משולבת ראשונה מסוגה. הם קראו לתחרות “Les trois sports” ובה המשתתפים שחו באגם Marne (לא ידוע המרחק), רכבו על אופניים שנים עשר קילומטרים ורצו שלושה קילומטרים. סדר הענפים נשאר לוט בערפל. תחרות שכזו התקיימה כל שנה עד שנות השלושים. בשנת 1973 הוחלט על קיום תחרות ששילבה ריצה 7 ק”מ ושחיית 400 מטר. שנה אחר כך נערך הטריאתלון הראשון: ריצה 6 מייל (9.6 ק”מ), אופניים 5 מייל (8 ק”מ) ושחייה 550 מטר בסדר הזה.
אמצע שנות ה- 70 התעורר ויכוח בין הספורטאים בהוואי, מי הוא הספורטאי הטוב יותר – השחיין, רוכב האופניים או הרץ. בארה”ב, באיי הוואי, נהגו לקיים במשך שנים רבות שלוש תחרויות: האחת בשחייה, למרחק 3.85 ק”מ במימי האוקיאנוס. השנייה, מרוץ אופניים סביב האי המרכזי למרחק של כ- 180 ק”מ והשלישית, ריצת מרתון 42 ק”מ. בשנת 1978 התייצב קפטן המארינס ג’ון קולינס בפאב מקומי והתווכח עם חבריו לשתייה, מיהו הספורטאי האולטימטיבי, השחיין, רוכב האופניים או רץ המרתון? תוך כדי ויכוח לוהט, הציע כי יבצעו יחדיו את שלושת מסלולי התחרות המתוכננים: 3.8 ק”מ במים הגועשים של חוף ואייקיקי, מיד לאחר מכן מירוץ אופניים הררי 182 ק”מ סביב אואהו ולקינוח – ריצת מרתון מלאה (קצת יותר מ- 42 ק”מ) ברחובות הונלולו. לזוכה הוחלט להעניק את התואר “איש הברזל”. רק אלו שהכירו את קולינס היטב, ידעו כי הוא התכוון לכל מילה שאמר. ב- 18 לפברואר 1978 התייצבו לזינוק 15 נפשות אמיצות למבחן “איש הברזל” ולקו הסיום הצליחו להגיע רק 12 אנשים. האגדה מספרת כי, איש הקומנדו ג’ון דונבאר הוביל לאורך כל המסלול, עד שהחל סובל מהתייבשות, צוות הסיוע שלו עשה טעות פטאלית והגיש לו בטעות. כוס בירה במקום מים. תוך דקות כשל הטריאתלט השיכור והתנגש במכונית חונה והתמוטט…
בתואר זכה נהג מונית מהונלולו, גורדון הלר אשר עקף את איש הקומנדו 10 ק”מ לפני תום המרתון וניצח בזמן 11 שעות 46 דקות ו- 58 שניות. כך נולדה תחרות ה”אירונמן” המפורסמת. אשר קידמה את ספורט הטריאתלון ברחבי העולם.
כאשר נקבע המרחק האולימפי בטריאתלון הוחלט שיהווה כרבע ממרחק “איש הברזל”, הווה אומר: 1.5 ק”מ שחייה, 40 ק”מ אופניים ולקינוח, ריצת 10 ק”מ (רצבי, 1998).
