החלום האמריקאי – פרק המשך

הכדורגלן עמית פלכטמן, שחלה בקורונה, חזר לפעילות בליגת המכללות האמריקאית – על מנת להגשים את מטרותיו. שמחים להעניק לו את תואר “ספורטאי החודש”.

בחודש מרץ האחרון, כשהאתר שלנו עוד היה בגרסה הקודמת, אירחנו את הכדורגלן עמית פלכטמן – בן 23 מקיבוץ כפר חרוב, בפינת “ספורטאי החודש” שלנו – בזכות הצלחתו בליגת המכללות האמריקאית במדי קבוצת מכללת קמדן. פלכטמן, שאת דרכו החל במחלקת הנוער של מ.ק קצרין ובהמשך שיחק בקבוצות הנערים של קרית שמונה – כשחלק ניכר משתי העונות שלו בגיל נוער החמיץ בגלל פציעות ובהמשך ניסה את מזלו לפרקי זמן קצרים בקבוצות הבוגרים של מ.ס כרמיאל ועירוני טבריה מליגה א’ ומ.ס חצור מליגה ג’,  זכה בתארי הצטיינות אישיים בעקבות ביצועיו בקבוצת המכללה, נבחר לאחד משחקני העונה של של הליגה ונראה היה שהעתיד ורוד.

בחודש מאי האחרון, עדיין באתר הקודם, אירחנו אותו לראיון בנסיבות אחרות לגמרי, בזמן התמודדות עם נגיף הקורונה, זמן קצר לאחר שנחת בישראל אחרי שארצות הברית החלה להיסגר, כחלק מהצעדים להתמודדות עם הקורונה. עמית פלכטמן מצא את עצמו מספר ימים מתמודד עם קשיי נשימה – שהצריכו את אשפוזו בבית החולים “פדה פוריה” בטבריה למשך יומיים ומשם המשיך להחלמה במלון “דן פנורמה” בת”א. חלפנו להם שלושה וחצי חודשים ועמית פלכטמן שוב עלה על המטוס לארצות הברית כדי להמשיך את החלום האמריקאי. ליגת המכללות האמריקאית טרם התחדשה, אך פלכטמן עובד במרץ כדי לחזור בגדול לעונה שתתחדש בקרוב. לנו זה נותן את כל הסיבות ליצור תקדים ולבחור בו לראשון מבין הספורטאים שזוכה פעמיים באותה עונה בתואר “ספורטאי החודש שלנו” ומכאן לראיון שערכנו עמו.

עמית, איך אתה מרגיש היום, אחרי כל מה שעברת?

“היום אני מרגיש טוב, מרגיש שחזרתי לעצמי מבחינה גופנית אחרי שחליתי בקורונה. מה שכן, גם אחרי שהחלמתי היו שבועות לא קלים. אבא שלי היה עושה איתי הליכות של שעות, כדי שאני אחזור לעצמי במהרה. יש עדיין דברים מסויימים שאני מתקשה להריח אבל סך הכל אני מרגיש מצויין”. 

יש הרבה אנשים שהיו חוששים לעזוב את הארץ בתקופה כל כך רגישה. אתה בחרת לחזור לארצות הברית. מדוע?

“בסופו של דבר החיים שלי נמצאים בארה״ב גם בפן המקצועי וגם בפן הלימודי, ככה שהייתה בחירה קלה לחזור לכאן. לא אגיד לך שפחדתי מזה, אבל כן היה קצת חששות, בכל זאת חזרתי בפעם האחרונה לישראל וישר חליתי. אני שלם עם הצד שעשיתי”.

איך עוברת התקופה הזו עליך? באיזו מתכונת מתנהלים החיים בניו ג’רזי?

“חיכיתי רק לחזור למסלול. אנחנו כרגע רק מתאמנים והליגה תתחיל בפברואר בסמסטר השני. הקורונה השפיעה כמובן גם בניו ג’רזי, למרות שהמצב כאן טוב כרגע. מסעדות, חנויות וחדרי כושר פתוחים. זה מרגיש שאנשים מאוד מקפידים. הלימודים שלנו אונליין וכל הקורסים מועברים בזום או במשימות. גם אצלנו שחקנים נדבקו בקבוצה ואנחנו עושים בדיקות באופן קבוע. צריך להסתגל למציאות החדשה הזאת ולהמשיך להישמר”.

יש שאיפות עתידיות על כר הדשא בסיטואציה כזו?

“אני מקווה לעשות יותר מספרים של בישולים והבקעות השנה ולהמשיך את העונה הטובה שעשיתי – ולהתקדם לאוניברסיטה יוקרתית יותר בשנה הבאה”.