אופיר ערן הגיעה להצלחות גדולות בתחרות רכיבת סוסים בסגנון מערבי. שמחים להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”.
אופיר ערן, בת 25 ממושב רמות נפתלי היא הספורטאית היחידה בתולדות אתר “גליל עולה”, שכבשה את אחת מפינות המצטיינים שלנו בזכות הצטיינות בענף אחד וכבשה את הפינות בפעמים הנוספות בזכות הצטיינות בענפים אחרים. כן, זה היה בעשור הקודם, כשאופיר ערן הצליחה בזכות הצטיינותה בענף הטניס לזכות בתואר “ספורטאית השבוע” שלנו – ובהמשך היא זכתה בתואר זה ובתואר “ספורטאית החודש”, בזכות הצטיינותה בענף רכיבה על סוסים בסגנון מערבי.
בחודש שעבר השתתפה אופיר ערן בתחרות בחוות סוסים במושב שרונה – גם הפעם היא עשתה חיל, אלא שהפעם זו לא הייתה תחרות רגילה, בשל משבר הקורונה. את התחרות היא מסכמת בסיפוק מירבי: “התחרות היא אחת מתוך חמש תחרויות של הליגה לרכיבה מערבית, ליגה ארצית. השתתפתי בתחרות בפעם הראשונה עם אחד הסוסים החדשים שלי. סוס שמצוי תחת אימון שלי כבר במשך שנה וחצי והוא נחשב סוס חדש בתחום הרכיבה הזאת שנקראת “אולראונד”. התחרתי בשלושה מקצים, אחד מקצה מאמנים עם סוסים מנוסים וזכיתי להפתעתי במקום השני. בשני המקצים האחרים זכיתי במקום הראשון, היו מקצים של מאמנים עם סוסים שהם בעצם חדשים בתחום הזה. הסוס שלי נחשב חדש בתחום זה. הסוס שלי נתן את עצמו ושיתף פעולה ביחד איתי באופן מדהים. לסוס קוראים צ׳יקון, הוא מתאמן בחווה שלי – כך שזה ממש בבית, ויש לי זמן לעבוד עם צ’׳יקון בצורה מספקת בשביל להגיע מוכנה ביחד איתו לתחרויות. אני מאוד מרוצה מהביצועים של הסוס ושלי בתחרות הזו וכמובן מהזכיות במדליות”.
אופיר ערן הרחיבה עם השנים את החיבור שלה לעולם הרכיבה – והיא שואבת מכך הנאה עצומה: “כיום אני מדריכת רכיבה ומאמנת נבחרת של החווה הפרטית שלי במושב רמות נפתלי. גם עובדת בצימרים של משפחתי – ״ נופש בהרים״. בין עבודה לעבודה אני מצליחה לשלב גם את הטניס, גם באופן תחרותי אבל בעיקר בשביל הכיף. הטניס מקבל הרבה מקום בחיים שלי. אני בכל יום כמעט מסיימת את היום שלי עם אימון טניס לפחות של שעתיים. מנסה גם להשתתף בתחרויות ובליגות כמה שאפשר, למרות שקשה”.
מצב הקורונה המתמשך בהחלט פוגם בשיגרת האימונים והתחרויות. אופיר ערן משתפץ איך הדבר משפיעה עליה: “לצערנו, כרגע אנחנו לא מצליחים לסיים את כל התחרויות בגלל הקורונה ונאלצים כל פעם לבטל תחרות בגלל הסגרים. אני מקווה שלפחות יהיו עוד שתיי תחרויות השנה. כיום אני מצליחה לשלב את העיסוק עם הסוסים ביחד עם העבודה בצימרים וגם ממשיכה להדריך ולאמן בחווה שלי. למזלי, הסוסים נחשבים לדבר שהוא חיוני ובתור מאמנת ומטפלת אני חייבת להוציא את הסוסים שלי לרכיבות ואימונים בשביל לשמור איתם על הכושר הרצוי. הסוסים שלי נמצאים ממש מול הבית ומאוד קרוב אז אפשר להגיד שרוב הזמן ביום גם בסגר אני לא נמצאת בתוך הבית וכמובן שאני עם הסוסים”.
תחום ההדרכה ממגנט את אופיר ערן לעשייה, כפי שהיא מעידה: “מהרגע שעשיתי את הסמכת המדריך שלי ברכיבת סוסים ידעתי שאני אהיה מדריכה. אני מאוד אוהבת ילדים ומאוד אוהבת לעזור להם דרך זה שהם רוכבים על הסוס. כמו שהרבה יודעים, סוסים הם מאוד עוזרים בכל מיני בעיות שיש לבני אדם ובעיקר נותנים לנו ביטחון. אני בתור מדריכה מאוד שמחה להעביר את הביטחון הזה לתלמידים שלי וגם כמובן ההנאה שזה דבר לא פחות חשוב. כשאתה עובר את הקורס מדריכים אתה פתאום מבין שאתה יכול באמת לעזור לעצמך אם פתאום משהו לא הולך לך טוב, גם בטניס מאז שעשיתי תעודת מדריך אז פתאום אני שמה לב להרבה יותר טעויות שאני עושה ויודעת לעזור לעצמי בדברים הקטנים. הדברים הקטנים שאנחנו משנים הם בעצם הדברים הגדולים שיעזרו לנו להתקדם בעתיד”.
בנוגע לעתיד אלה הן המטרות של אופיר ערן: “לצערי, ממש לאחרונה נאלצתי לעשות החלטה מאוד קשה עבורי ולהרדים את הסוס הזקן שלי ולעזור לו להגיע למקום הטוב ללא סבל. נפתחה לי דלת חדשה, כיום אני מחפשת סייח חדש שאוכל לעבוד איתו ולאמן אותו ולהגיע לרמות הכי גבוהות בישראל. גם התלמידים שלי בחווה( OfiRanch ) מתחרים ומצליחים מאוד יפה בתחום. אני מאמנת גאה וכל כך כיף לראות את ההצלחות וההתקדמויות של כולם. המטרה היא להמשיך בתנופה של עשייה, כרוכבת וגם בתחום ההדרכה”.
