שחקנים, מנהל אוהד ואיש סוד התקבצו לכתבת הצדעה לאבישי גורדון – “מאמן החודש” שלנו, שסיים קדנציה ארוכה ומלאה בהצלחות בהפועל גליל עליון.
בחודש יוני האחרון הסתיימה לה תקופה בת 3 עונות מלאות ואחת מקוצרת בגלל משבר הקורונה, בהן שימש אבישי גורדון כמאמן קבוצת הגברים של הפועל גליל עליון בכדורסל. אבישי גורדון הגשים חלום ילדות ולאחר מספר עונות שבהן אימן במחלקת הנוער של הגלבוע ולאחר מכן בזו של הגליל ולאחר עונה כמאמן קבוצת הנשים של הגליל, אבישי גורדון הוצנח לתפקיד מאמן קבוצת הגברים – לאחר שפרש ממשחק במדי הפועל עמק יזרעאל בליגה הארצית, כשהוא בן 39 ובאמתחתו קריירה מפאורת ככדורסלן בעל רקורד של כעשור וחצי בליגת העל, במדיהן של הפועל גליל עליון, מכבי ראשון לציון ושתי הקבוצות שעמן עשה היסטוריה וזכה באליפות המדינה – הפועל חולון והפועל גלבוע.
העונה הראשונה שבה אבישי גורדון אימן את קבוצת הגברים של הגליל הייתה עונה קשה, עונה שבה לקבוצה היה תקציב מאוד נמוך, סגל קצר, הקבוצה מצאה את עצמה נאבקת בתחתית הטבלה ומצאה את עצמה בפלייאוף התחתון, אך הצליחה בשלב מוקדם להבטיח את הישארותה בליגה. בעונה שלאחר מכן, למרות תקציב לא גבוה בהרבה, הצליחה הקבוצה לסיים את העונה בשמיניה הראשונה ומשם המשיכה לסדרת רבע גמר הפלייאוף מול הפועל באר שבע, אותה היא משכה להכרעה במשחק שלישי. בסיומה של אותה עונה הקבוצה העשירה והעמוקה מבירת הנגב חגגה העפלה היסטורית לליגת העל. עונה לאחר מכן, הצליחה הקבוצה בהנהגתו של אבישי גורדון להגיע עד לסדרת גמר סל צמודה מאוד עם מכבי חיפה, שבדקות הסיום של שלושה מהמשחקים הייתה טיפה יותר מרוכזת ונהנתה מהרבה יותר מזל וזכתה בניצחון 1:3 בדרך להעפלה לליגת העל. בעונה האחרונה הקבוצה הגלילית לא נהנתה מיציבות, עונה שבה סגלה עבר טלטלות, היא הגיעה לקו הסיום של העונה במקום השביעי, אך אם העונה הייתה מגיעה לסיומה והגליל הייתה מוצאת את עצמה בפלייאוף העליון, סבירות לא מועטה שהיא הייתה מוצאת את עצמה שוב נאבקת על עלייה לליגת העל.
לצד כל אלה, אבישי גורדון הקפיד לאורך השנים לטפח ולקדם כדורסלנים צעירים, כשהדוגמא הטובה ביותר הוא ליאור קררה, שפרח העונה בעירוני נס ציונה בליגת העל. הנוכחות של גורדון סייעה לקבוצה הגלילית גם למלא את היציעים, ניכר היה שהרבה בזכות החיבור של המאמן למקום והאהבה כלפיו של רבים מאוהדי הספורט במרחב הכפרי והעירוני, הקבוצה הצליחה להגדיל את כמות האוהדים שהגיעו למשחקים. גורדון גם היה גורם מרכזי בגיוס הכספים לתקציב הקבוצה. בתחילת העונה שעברה, כשהקבוצה קיימה קמפיין גיוס המונים, הצליח לגייס תרומות רבות מאנשי עסקים ומכדורסלנים בהווה ובעבר. אין ספק שאבישי גורדון היה הרבה מעבר למאמן, בדיוק אותו אבישי שמוכר לרבים כשחקן – אחד שדואג לכולם לפני שהוא דואג לעצמו.
כמי שמאוד מעריכים ומוקירים את אבישי גורדון, כשחקן עבר, כמאמן וכאדם, מצאנו לנכון להעניק לו את תואר “מאמן החודש” שלנו, לקבץ חמישה אנשים שהיו מאוד קרובים לאבישי גורדון בשנים האחרונות, שניים מהם היו חניכים שלו, שניים אנשי צוות ואחד אוהד שליווה את הקבוצה לכל מקום בארץ. ביקשנו מכל אחד מהם לסכם את התקופה עם אבישי, לספר על הקשר ביניהם, מה הם מאחלים וצופים לו, בלי פילטרים ישר מהלב. זה מה שיצא.
מישל מויאל, המעסה המסור של הקבוצה ב-8 השנים האחרונות: “עם אבישי יש לי קשר הדוק שנפרש על פני עשורים. הסבתא של אבישי, אמה של אמו, מאמא רחל, גידלה אותי וטיפלה בי כשהייתי תינוק בשנתיים הראשונות לחיי. אבי מרדכי שיחק כדורגל בהפועל קרית שמונה יחד עם אביו, זיו, כך שעבורי אבישי הוא בן משפחה לכל דבר. גם כשאבישי שיחק רחוק מהגליל היינו בקשר טוב ותמיד שמחתי בשבילו, שהוא מצליח ומאושר. עם השנים נקשרתי מאוד גם למשפחה המדהימה שלו – לרעייתו נעמה ולילדים החמודים, שרואים בי דוד. שיתפנו אחד את השני בהרבה דברים מהחיים האישיים. תמיד השתדלתי להיות שם בשביל אבישי, שאמנם קטן ממני ב-13 שנים, אבל הרבה פעמים הרגשתי שהוא כמו אח גדול שלי. אדם שתמיד יודע לתת את המילה הנכונה בזמן המתאים, את העצה, את האוזן הקשבת. כשעברתי לפני קצת פחות משנה תאונה, בכל יום הוא היה מתקשר איתי כמה פעמים ביום ומגיע לבקר ולהתעניין בשלומי. אבישי הוא איש מאוד יקר וחשוב בחיים שלי. בשנים האחרונות היו לנו הרבה שעות יחד, במסגרת הפעילות שלנו בקבוצה. תמיד הוא נתן לי את תחושה של הערכה וכבוד. מאוד שמח שזכיתי לעבוד איתו מקרוב. אני בטוח שאבישי יחזור לאמן ויעשה הרבה דברים גדולים בקריירת האימון שלו”.
ניר וסרמן – מנהל קבוצת הגברים של הפועל גליל עליון, בארבע השנים האחרונות: “לאבישי ולי היו 4 שנים מדהימות ביחד. אנחנו מכירים עוד מלפני וגם שיחקנו ביחד. תמיד היה לנו חיבור מיוחד. הרבה מעבר למקצוע. אבישי היה תמיד כמו חצי אח וחצי אב עבורי. למעט העבודה, היינו מדברים על הכל. בצורה הכי פתוחה שיש ומבלים המון זמן ביחד מעבר לשעות העבודה. היינו מבינים אחד את השני גם בלי לדבר לרוב. כמות ההערכה והאהבה שלי לאבישי היא בלתי מוסברת וסיום תפקידו בקבוצה היה רגע לא קל גם עבורי. אבישי השריש פה מנטליות חדשה. גליל עליון החדשה היא המון בזכות אבישי ומה שהוא עשה למועדון הזה מכל הבחינות. אבישי עדיין מאמן צעיר וכל העתיד לפניו ואין לי ספק שהוא יצליח ויגיע לאמן ברמות הכי גבוהות כי לשם הוא שייך. אני מקווה ובטוח שבעתיד הדרכים שלנו יצטלבו שוב. אני מאחל לו הצלחה מכל הלב ואני בטוח שנישאר חברים תמיד”.
הכדורסלן רון סבג, ששיחק תחת הדרכתו של אבישי גורדון שתי עונות ושיתף עמו פעולה כשחקן שלוש עונות: “אבישי בשבילי הוא קודם כל חבר. בן אדם שכיף להיות לידו. לשמחתי יצא לי לשחק איתו כמה שנים ובשנתיים האחרונות לשחק תחתיו. היתרון הכי גדול של אבישי כמאמן זה שהוא מבין את השחקנים ברמה האנושית. זה משהו שקשה לרכוש ויש לו את זה. זה יתרון ענק. לי אישית היה מאוד כיף לשחק תחתיו. עברתי הרבה מאמנים ואצל אבישי הרגשתי במקום הכי נוח להביא את עצמי לידי ביטוי. אבישי נתן לי את האפשרות להיות מי שאני על המגרש. אני חושב שאפשר לראות הרבה שחקנים שעשו התקדמות תחתיו וזה אומר הרבה עליו כמאמן וכאדם. אני מאחל לו להמשיך את הדרך שהתחיל בגליל, הוא רק בהתחלה אבל אין לי ספק שהייחודיות שלו יכולה לקחת אותו למקומות גבוהים”.
הכדורסלן רום גפן, ששיחק תחת הדרכתו של גורדון, משך שתי עונות: “אבישי בשבילי מעבר למאמן כדורסל הוא קודם כל חבר. החיבור בינינו נוצר מהרגע הראשון. בשתי העונות שהייתי בגליל אבישי נתן לי את המפתחות לקבוצה שלו ובזכותו עשיתי את ההתקדמות הגדולה והפריצה ונבחרתי לחמישית העונה. עד היום אנחנו בקשר מעולה, אני מתייעץ איתו בכל דבר והוא תמיד נמצא שם בשבילי. אני מאחל לאבישי את כל ההצלחה שבעולם כי מגיע לו, הוא שייך לרמות הגבוהות ואין לי ספק שהוא יגיע לשם”.
סיני ניר – האוהד המסור ביותר של הקבוצה, שמלווה אותה לכל משחק, בחר לפנות לאבישי גורדון ישירות: “אבישי היקר, אדם שהוא אחד בדור. אני קודם כל רוצה להגיד לך, תודה ענקית. 4 שנים שאתה ואני נפגשנו במהלך העונות בכל יום שלישי למשחק ולפעמים באימונים. הגענו בזכותך להרבה מאוד הישגים יפים , אבל אני לא רוצה לדבר על הישגים – אני רוצה לדבר על האישיות שלך. זו הייתה זכות בשבילי אחרי כל משחק לתת לך חיבוק בניצחונות ולהגיד לך תודה – ובהפסדים לתת לך חיבוק ולעודד אותך. אהבתי לעשות לך התקפות לב לפני כל תחילת משחק , כדי שתבין המשחק התחיל – וכן, זה היה בכוונה תחילה. הרגשתי תמיד צורך לתופף בחימום, כדי שהשחקנים ידעו שאני שם. אני בטוח שבגללי היו לך כמה מיגרנות וכאבי גרון… איש יקר, תודה על הכל – על כל משחק ומשחק, על האהבה ועל הנתינה שלך, על הישיבות לפני משחקים בתחנת דלק, על כל דבר שנתת לקבוצה במשך השנים. מבחינתי, תמיד יש לך מקום בגליל, בכל זמן ובכל תפקיד. אני לעולם לא אשכח את מה שנתת לקבוצה. אל תשכח, אני עדיין מחכה לגופיית משחק שלך, אבל גם בלי זה – אני מעריך ואוהב אותך. אני יודע שכל קבוצה שתיקח אותך תזכה באישיות ענקית, באחד שיש לו מטרה אחת – והיא הצלחת הקבוצה שלו. רק תזכור, אם אי פעם תהיה נגד הגליל – אל תצפה ממני לחיים קלים ויעידו על זה כמה וכמה שחקנים שהגיעו לכאן כיריבים. הגעגועים אליך לא מפסיקים, אני מקווה שבעתיד דרכינו שוב ייפגשו כחברים לאותה קבוצה ואו כיריבים חס ושלום. מבחניתי אתה אחד ומיוחד. את כל החוויות הטובות והפחות טובות אקח איתי לתמיד”.
