שמחים לארח בפינת “ספורטאי החודש” את הכדורסלן הצפתי דביר אוחנה, שבגיל 18 עולה לליגה הלאומית לבוגרים, לאחר שהצטרף להפועל עכו.
קבוצת הכדורסל של מ.ס “דניאל” צפת משקיעה מאמצים רבים בשנים האחרונות כדי להעפיל מהליגה הארצית לליגה הלאומית. בקבוצה מקווים לסמן וי על המטרה בתום העונה הקרובה. סנונית צפתית ראשונה לכיוון הזה של העפלה מהארצית ללאומית עושה דביר אוחנה, בן ה-18, שאת צעדיו הראשונים עשה בקבוצות הצעירות של המועדון ובכתה ז’ עבר לאקדמיית הכדורסל של הפועל גלבוע-מעיינות. דביר אוחנה מגיע מבית ספורטיבי, האח אסף – שחקן ידוע בליגות השונות והשתייך בעבר לסגל הנבחרות הצעירות. את הדחיפה לכדורסל קיבלו השניים מהאב, שוקי – ראש עיריית צפת, שחקן כדורעף בעברו, שמאז היבחרו מתווה דרך של השקעה רבה בענפי הספורט השונים ובמתקני הספורט בעיר.
לאחר שבעונה האחרונה שיחק בהצלחה לסירוגין בהצלחה בקבוצת הנוער של הגלבוע ובקבוצת תיכון עין חרוד לצד השתייכותו לקבוצת הבת של המועדון בליגה הארצית לגברים, דביר אוחנה, שמשחק כקלעי ומתנשא לגובה 1.91, מסמן לו מטרה מאוד מאתגרת: להפוך כבר בעונה הקרובה לשחקן לגיטימי בליגה הלאומית לגברים. אוחנה יכול היה להישאר כחריג גיל בגלבוע, אך בחר להצטרף לקבוצת הבוגרים של הפועל עכו, שמודרכת ע”י עודד הנדלר – שהוביל אותה לעליה הנכספת וההיסטורית.
דביר אוחנה זוכה להערכה גדולה מצד מאמנים שעבדו איתו לאורך השנים. נעם כהן – איש עמותת הספורט גליל עליון, שאימן את אוחנה בקבוצת הנערים של הגלבוע: “אמנם אימנתי את דביר שנה אחת בלבד, אבל זה הספיק להתרשם מהמחויבות שלו להשתפר וכמות השעות שהוא משקיע בחלום שלו. היכולת של דביר להשיג נקודות מגוונת והיא מהמרשימות שראיתי כמאמן בגיל נערים שבו אימנתי אותו. בשנתיים האחרונות כאשר פגשתי אותו כשחקן יריב נוכחתי שהוא נתן גם קפיצת מדרגה בהבנת המשחק ובהגנה. אני מאחל לו הצלחה גדולה מכל הלב בקריירת הבוגרים שלו”.
ליאור קרת, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של הגלבוע – שאימן את השחקן בעונה האחרונה ובתחילת דרכו במועדון, לא חסך בשבחים ושיתף בתהליכים שעבר אוחנה לאורך השנים: “דביר הוא נער, שבראש ובראשונה מחויב לכדורסל, ללמידה ולקידום של עצמו בצורה מעוררת התפעלות יוצאת דופן הייתי אומר. אחד הילדים, אם לא ה…שעובד הכי קשה והכי נכון שפגשתי, הן ברמה הגופנית והן ברמת יסודת כדורסל, תמיד משקיע, תמיד קשוב, תמיד רוצה לעשות יותר, עובד גם על החולשות וגם על החוזקות שלו – זו הסיבה המרכזית שאני מאמין שהוא יצליח לממש את מלוא הפוטנציאל שבו.
דביר התחיל בתור שחקן שהתמקד רק בקליעה יוצאת מהכלל מ-3. בשנים המשותפת שלנו יחד, בראש ובראשונה אני חושב שהוא שיפר משמעותית את משחק ההגנה שלו. כרגע הוא מתמקד בעיקר במשימות על שחקן עם כדור או על שחקני מטרה סקוררים -הוא עושה את זה בצורה טובה מאוד, אך עדיין יש מקום לשיפור בנושא המרחקים. הוא עושה את עבודתו עם המון תשוקה ובהחלט גילה שיפור גדול בהבנה של הדברים. דביר שיפר מאוד את המודעות והיכולות לייצר ריבאונד הגנה והתקפה. מבחינה התקפית עבדנו הרבה מאוד על כל משחק הביינים, תוך כדי שכלול היכולות שלו לקליעה מ-3. בנוסף, דביר שיפר מאוד את יכולת המסירה שלו וקבלת ההחלטות בתנועה, גם שם יש מקום לשיפור.
אני מאוד נהניתי לעבוד עם דביר, נער מקסים, בחור מדהים שהגיע כל יום עם תשוקה ואהבה עצומה למשחק, רואה בכדורסל דרך חיים. אני מאחל לו את מלוא ההצלחה ומייחל ומקווה שדרכינו ישתלבו שוב בעתיד. הוא נכס לכל קבוצה בעיני”.
ועכשיו, ל”מנה העיקרית” – הראיון עם דביר אוחנה.
דביר, איך אתה מסכם את התקופה בגלבוע?
“תקופה מאוד משמעותית בחיי. למדתי שם הרבה מאוד. הגעתי לשם בתור ילד קטן שבא מצפת ועבר למקום שונה – לסגנון חיים אחר, לחממה ולמקום מאוד נעים. בהתחלה היה מאוד קשה, אבל ההורים ליוו אותי בכל התהליך והיו שם תמיד לצידי, אנשים טובים כמו מנהל המחלקה לירן וינוקור שגידל אותי ועזר לי להתפתח, זכיתי להתאמן אצל מאמנים מדהימים כמו נעם כהן, עידן אוסטרייך וליאור קרת. זה מקום שתרם לי המון, אני היה לי מאוד טוב שם, זכיתי בחברים לכל החיים. זה מקום שאני בהחלט אשמח לשוב אליו בעתיד”.
עונה קצרה ועמוסה עברה עליך. איך אתה מסכם אותה?
“אכן כן. בעונה האחרונה שיחקתי בשלוש מסגרות: בקבוצת התיכונים במדי תיכון עמק חרוד, בקבוצת הנוער של הגלבוע ובקבוצת הבת של קבוצת הבוגרים בליגה הארצית. בתחילת העונה הפוקוס היה על ליגת התיכונים, בהמשך על קבוצת הנוער והבוגרים. מצאתי את עצמי משחק כמעט מדי שבוע ביום ראשון עם הבוגרים וביום שני עם הנוער וכשהייתה ליגת תיכונים שיחקתי בימי חמישי. אני שמח שידעתי לשמור על הגוף שלי, שמאמניי היו מסונכרנים ועזרו לי בחלוקת העומסים. חבל מאוד שהעונה הסתיימה בשלב מוקדם, בגלל הקורונה”.
בעונה הזו בקבוצת הבוגרים מצאת את עצמך משחק מול מ.ס “דניאל” צפת – הקבוצה של המועדון שבו עשית את צעדיך הראשונים, הקבוצה שאביך הוא הפטרון שלה.
“כן, זה באמת היה קצת מוזר להיות יריב של צפת, הייתה קצת התרגשות, אבל כשהתחיל המשחק מצאתי את עצמי מרוכז בו. אבא שלי הגיע להרבה משחקים שלי לאורך השנים, זו הייתה פעם ראשונה שראיתי אותו יושב עם האוהדים של היריבה. הוא עמד בפני סיטואציה לא קלה. היה לי משחק די טוב, אבל בסיום צפת ניצחה, כך שאני חושב שאבא היה מרוצה”.
הקורונה זירזה את חזרתך לבית בצפת. איך זה לחזור ולגור בעיר – שכיום עומד בראשה אביך?
“חזרתי לגור בצפת באמצע העונה בגלל הקורונה. הייתה לנו הרגשה שלא נחזור העונה לשחק. האמת מרגיש לי מוזר כל סיפור החזרה לגור בצפת. יש חלקים בעיר שאני פתאום מכיר מחדש. אני מרגיש שחזרתי לבית המקורי, למקום האהוב עלי. הייתה תקופה קצרה שחזרנו להתאמן בגלבוע, נסעתי לשם להתאמן – אבל חזרתי לבית. בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי יותר ויותר באולם ה”פיס” עורך אימונים אישיים עם אלמוג יעקובי בנוסף לאימוני כושר. בהחלט היו חסרים האימונים הקבוצתיים והמשחקונים של 5 על 5. אני מקווה מאוד שעונת הכדורסל הקרובה תהיה עונה שבה אפשר יהיה לשחק בלי מגבלות”.
בעונה הקרובה אתה כבר שחקן בוגרים בפול טיים. הצטרפת לעולה החדשה, הפועל עכו, שעושה רושם שבונה קבוצה שתהיה פקטור בליגה. מה המטרות שלך לעונה הקרובה?
“קודם כל, אני מאמין שאני בשל לרמת משחק של הליגה הלאומית ויכול לשחק טוב ולהיות שחקן משמעותי, אני עובד קשה בשביל זה. את עכו מאמן עודד הנדלר, מאמן צעיר ומוכשר, שעקב אחריי וצירף אותי. כשחקן צעיר אני רואה בעכו מקום אידיאלי להתחיל קריירת בוגרים. נבנית קבוצה עם שילוב של צעירים רעבים וותיקים מנוסים בראשות גוני יזרעאלי – שעשה קריירה מדהימה בליגת העל, וג’ורדן לואיס – שנחשב בשנים האחרונות לשחקן מוביל בליגה הלאומית. אני אעבוד קשה, כדי להצדיק את המקום שלי בקבוצה”.
מהי מטרת העל שלך?
” החלום הוא לשחק בליגת העל ולהצליח שם – להיות שחקן מרכזי ולהוביל קבוצה טובה”.
אולי זו תהיה מ.ס “דניאל” צפת?
“זה החלום הכי גדול. הלוואי שהקבוצה תעלה לליגת העל ותהיה לי הזכות להוביל אותה. צפת עיר שאוהבת כדורסל. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, שבשנות התשעים צפת הייתה קבוצה מעניינת בליגה הבכירה, עם קהל גדול וצבעוני שבכל המדינה דיברו עליו. הלוואי והימים האלה יחזרו. מגיע לעיר המדהימה שלנו”.
