הכדורסלן עידו קוז’יקרו מככב בחודשים האחרונים על מסכי הטלויזיה במסגרת תכנית הריאלטי “הישרדות VIP”. אנחנו לא שכחנו שלפני הכל הוא איש כדורסל ושמחים לארח אותו לראיון פחות הישרדותי ויותר סביב הכדור הכתום, בפינת “ספורטאי החודש”.
עונת כדורסל מוזרה עוברת על הכדורסל הישראלי, בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה – שממגנט את רבים מאיתנו למסכי הטלויזיה. איש הכדורסל הגלילי שתופס את הפוקוס הרב ביותר בעונה הזו הוא עידו קוז’יקרו, בן המושב בית הלל, תוצר משובח של מחלקת הכדורסל של הפועל גליל עליון, שבגיל 42 מוצא את עצמו גם בפוזיציה של כוכב ריאלטי, זאת בעקבות השתתפותו בתוכנית הריאלטי “הישרדות VIP”, שצולמה בקיץ שעבר בפיליפינים. כמו הדמות שיצר לעצמו על המגרש ומחוצה לו, של האיש שתמיד אומר את אשר על ליבו, של זה שנלחם על הצדק לא פחות מאשר על ריבאונד, גם בתוכנית “הישרדות” מצא את עצמו עידו קוז’יקרו חזק באזור הצבע.
עידו קוז’יקרו רואיין בהרבה במות על ביצועיו בתכנית הריאלטי המפורסמת, לא נראה שיש הרבה שאלות שטרם שאלו אותו – ולכן אנחנו החלטנו למקד את הראיון עם עידו קוז’יקרו בפינת “ספורטאי החודש” בתחום העיסוק העיקרי שלו – כדורסל. עידו קוז’יקרו אמנם פרש ממשחק בליגת העל בשנת 2014 – אחרי קריירה מרשימה של 18 שנים בדרג הבכיר של הכדורסל הישראלי – בהן הגיע להישגים עם הפועל גליל עליון, זכה באליפות היסטורית עם מכבי חיפה, היה שותף בכיר לזכייה היסטורית בגביע היול”ב עם הפועל ירושלים לאחר ניצחון הירואי על ריאל מדריד, רשם 165 הופעות בנבחרות ישראל – בהן גם באליפויות אירופה והרשימה עוד ארוכה ומפוארת. גם אחרי הפרישה מליגת העל “קוז’י” לא זנח לרגע את הקשר עם הפרקט והמשיך לשחק בדרגים נמוכים יותר, לצד השתלבות בתפקידים ניהוליים ומקצועיים – כמו מנהל קבוצת הבוגרים של מכבי חיפה, . בעונה האחרונה “קוז’י” חגג עליית ליגה היסטורית לליגה הלאומית עם הפועל עכו – שתי עונות לאחר שעשה זאת עם מכבי קרית מוצקין – בשורותיה שימש משך שלוש עונות כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער. בשנתיים האחרונות גם פיתח אפיק של הרצאות לספורטאים ולקהל הרחב, בשנה האחרונה השתלב גם כפאנליסט במגזין “ארץ הכדורסל” בערוץ הספורט, משמש כפרזנטור של רשת האופנה ML גברים, כאיש מכירות בחברת “ספורט גום”. במקביל, גם משמש כמאמן אישי לכדורסלנים צעירים ולאחרונה מונה למנהל בית הספר לכדורסל של הפועל גוש זבולון ובשבוע שעבר חתם על חוזה בקבוצת הפועל נעם מגדל העמק.
ועכשיו נעבור למנה העיקרית – ראיון עם עידו קוז’יקרו, עם דגש על כדורסל.
איך מסכמים שנה כל כך לא שגרתית?
“בקיץ שעבר נסעתי למסע של פעם בחיים, הזדמנות לחוות חוויה לא קונבנציונלית, משהו שלאורך הקריירה לא היה לי אפשרות לעשות. זו לא הייתה החלטה קלה, אבל אני שמח שהלכתי על האתגר. היה מאוד קשה להית 46 יום מחוץ לבית והרחק מהמשפחה. לא הרעב ולא התנאים הקשו כמו הגעגועים הביתה. זה הרגיש כמו נצח. הייתה חוויה מאוד טובה. העובדה שהצלחתי להתגבר על הקשיים וגם עבודה מנטלית ומאוד נהניתי מזה. חזרתי בתחושה טובה. חזרתי מהישרדות היישר לאימונים בהפועל עכו, לעונה עם מטרה ברורה מאוד – לעלות לליגה הלאומית. הגעתי שבועיים וחצי לפני משחק הגביע, חזרתי חלש פיזית לעונה. כמעט שלושה חודשים לקח לי להחזיר את המסת שריר שלי, התמודדנו עם פציעות. עברנו עונה לא קלה, אבל ידענו שיש קבוצה טובה עם הרבה שחקנים מנוסים ברמה שהם מעל הליגה ומאמן מצוין בדמותו של עודד הנדלר, שמאוד נהניתי לעבוד איתו גם מבחינת גישה וגם מבחינת הידע שלו – ואין ספק שיש לו עתיד גדול. אני מאמין, שגם אם העונה הייתה מתנהל כסדרה, היינו זוכים בתואר. כמובן שאין יותר כיף מלחגוג על המגרש ולגזור רשתות, אבל רצה הגורל אחרת”.
ובימים אלה אתה פונה לאפיקים חדשים
“אכן. סיימתי את הפרק בהפועל עכו, סיימתי תקופה של שלוש עונות כמנהל מקצועי במחלקת הנוער של מכבי קרית מוצקין, שבהן נהניתי מכל רגע מעבודה עם השחקנים והמאמנים ומההתנהלות עם היו”ר אלי הבר ומנכ”ל עמותת הספורט, אברי מונצ’ר. לצערי, בעקבות הקורונה נעשו קיצוצים שהביאו לפרידה. אני מאמין שעוד ניפגש בעתיד. מוניתי למנהל בית הספר לכדורסל של הפועל גוש זבולון – אני שמח על הזכות להמשיך לעבוד עם הדור הצעיר, זה הרבה יותר מדבר אלי וממלא אותי ומאתגר אותי מאשר להיות איש צוות בקבוצת בוגרים. בעונה הבאה אני אשחק בהפועל נעם מגדל העמק מהליגה הארצית, אליה אני מגיע כדי לנסות לעלות ליגה, לא כדי להעביר עונה. כדי שלמחלקות הנוער של עמק יזרעאל ומגדל העמק יהיה מגדלור להסתכל עליו ולשאוף אליו. אסף רוטשטיין הוא מאמן עם עתיד מזהיר ומאוד מקווה שיצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של הליגה הארצית. אני מכיר אותו שנים, הוא היה שחקן מאוד חכם, מאמן מצוין ואני מאוד שמח שנשתף פעולה העונה. אני מגיע למועדון מעולה, מתקן מעולה, אני אומר חד משמעית: אני רוצה לעלות ליגה”.
מה דעתך על מה שקרה בקבוצת האם שלך, הפועל גליל עליון, בסוגיית סיום ההתקשרות עם אבישי גורדון?
“עצם זה שיש כדורסל בגליל בליגה הלאומית זה מבורך. לא כל כך אהבתי מה שקרה עם אבישי, שעשה המון בשביל הגליל. כמו כל אחד, גם הוא וגם ההנהלה עשו טעויות. אני חושב שהגיע לו צ’אנס לעוד עונה אחת, כדי להחליט אם להיפרד או לא, אבל זה הספורט ולצערי אין מספיק כבוד לסמלים. אבישי הוא סמל גדול. עם זאת, אני מאחל הצלחה גדולה לברק פלג – המאמן החדש. ברק לכשעצמו מאמן מנוסה וראוי ומחובר, שיחק בקבוצה, מכיר את האנשים ואת ההווי. מקווה שתהיה עונה מוצלחת”.
בתקופה שקדמה לקורונה האצת את תחום ההרצאות. איך האפיק הזה משתלב בחייך?
“הרבה שנים עשיתי הרצאות לכדורסלנים צעירים, אבל בשלוש השנים האחרונות האפיק הזה נכנס למסגרת מסודרת יותר. אני עובד יחד עם אשת יחסי הציבור, שירי גולד, חרשתי את הארץ מדן ועד אילת וקיימתי עשרות הרצאות – במחלקות נוער, במחנות קיץ, בחברות מובילות במשק כמו רפאל. עם הזמן העניין תפס תאוצה, לשמחתי יש לזה ביקוש וזה עוד משהו שעושה טוב על הנשמה ומשתלם גם כלכלית”.
את סיום הכתבה נקדיש לאדם מאוד מיוחד, עומר טל – המאמן שלך בקבוצת הנוער שבגליל, שבחודש שעבר נערכה לכבודו מסיבת הוקרה מטעם מחלקת הנוער. עד כמה עומר טל השפיע עליך כשחקן וכאדם?
“המון. משנה לשנה אני מבין עוד יותר, עד כמה האיש היקר והצנוע הזה השפיע על חיי. מאוד התרגשתי כשזיו ברתנא התקשר אלי והזמין אותי למעמד המרגש הזה. זה אמנם קרה בתקופה סופר לחוצה, אבל לא היססתי והשבתי שאני מגיע לכבד אדם כל כך יקר לי. עומר לקח אותי בגיל נוער, אחרי שעברתי שורה של מאמנים שלא ממש האמינו בי. בעונה הראשונה שלי בגיל נוער באתי למאמן דיוויד בלאט עם דמעות בעיניים ושאלתי, האם יש סיכוי שאצא שחקן? דיוויד נתן הוראות הפעלה, וכשעברתי להתאמן אצל עומר טל גיליתי אדם שלמעשה לקח את כל המרכיבים של כל מה שנקרא עידו קוז’יקרו – שזה מכלול שלם של תכונות ואופי ופשוט פתח דלת. בניגוד להרבה מאמנים, עומר הגיע עם דף חלק, לא חרץ את גורלי מוקדם. לא כל כך מהר קיבלתי דקות, לקח שישה מחזורים עד שאחד השחקנים יצא לטיול שנתי, ואז עומר ראה אותי מתפוצץ מול העיניים. היחס שלו מהתחלה עד הסוף, גם כששיחקתי מעט וגם כששיחקתי הרבה – זה בעיני הייחוד של האיש, מעבר להיותו איש כדורסל מבריק. אין הרבה מאמנים שיש להם כבוד ברמה שווה לכל השחקנים שלהם, להרבה מאמנים יש נטיה לתת את היחס המועדף לכוכבים שלהם – אבל אצל עומר זה שונה, מבחינתו קודם כל להיות אדם ולתת הרגשה של יחס מקצועי וגישה אנושית לשחקנים שלו. אני משתדל ליישם את הדברים האלה ביום יום. עומר הוא ללא ספק איש עתיר זכויות בכדורסל בגליל – ואני מצדיע לו על פועלו ומודה לו על כל מה שעשה למעני”.
