ימי הסגר והריחוק החברתי לא מנעו מרינת סער מקיבוץ איילת השחר להמשיך ולהתמיד בפעילות הריצה והשמירה על הכושר הגופני. שמחים להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”.
קבוצת ריצה גליל עליון שבה החל מהחודש שעבר בהדרגה לפעילות אימונים בשלוחות שבקיבוץ דפנה ואיילת השחר. ההגבלות שהטילה הממשלה על פעילות ספורטיבית לא מנעו מספורטאיי הקבוצות להמשיך ולשמור על כושר. המאמן שי בית הלוי, שהגיע מעולם ההייטק, רתם את הטכנולוגיה לטובת הספורט. חברי הקבוצה קיבלו תוכניות עבודה דרך אפליקציה שעזרה לעקוב אחר ביצועיהם, זאת בנוסף לאימוני כח שהעביר שי בית הלוי דרך אפליקציית זום.
אחת מהספורטאיות ששמרו על כושר גבוה, התמדה וגילתה רעב יוצא דופן לפעילות זו רינת סער, בת 55 מקיבוץ איילת השחר, נשואה ואם לשלושה. רינת סער, שאותה אירחנו בפינת “ספורטאית השבוע” בשנת 2017, לאחר שרצה לראשונה בחייה למרחק של 15 קילומטרים, זוכה שוב בכבוד הגדול הזה מאיתנו, זאת לאחר המלצה חמה שקיבלנו משי בית הלוי, שהחמיא לרינת סער על פועלה: “רינת מקפידה להתאמן ולשלב אימוני כוח וריצה ולא לוותר למרות כל הקשיים. גם בתקופה הזאת שאין ממש מטרות מוגדרות , מרוצים ותחרויות רינת ממשיכה להתמיד ולהקפיד על כל האימונים – ועל כך היא ראויה לציון”.
כששי בית הלוי מדבר על התמדה והקפדה, אלה הם מושגים שדורשים הרחבה. רינת סער לא הסתפקה רק באימונים דרך אפליקציות ובריצה באזור ביתה, היא הגיעה מספר פעמים לקיבוץ דן לאימונים עם שי בית הלוי והקפידה לעשות אימוני כושר תחת הדרכתה של אמה, רות אבלס-סער, ספורטאית אגדית שייצגה את מדינת ישראל באולימפיאדת רומא ובאליפויות אירופה, שגם בגיל 78 ממשיכה להעביר אימוני כושר. לדבריה של רינת סער, הגבלות הקורונה לא באמת היוו תירוץ עבורה להוריד קצב: “אני ספורטאית מילדות. עסקתי בעבר בהתמעלות מכשירים וכבר 7 שנים אני חלק מקבוצת ריצה גליל עליון, מרגע שנפתחה השלוחה אצלנו בקיבוץ. ספורט אני עושה מגיל 6, אני חיה את העולם הזה, אוהבת את זה, גם את ילדיי עודדתי לעסוק בספורט. הערך המוסף של השתייכות לקבוצה היא בתקופה כזו, שהכי קל לוותר לעצמך ולעשות הנחות. השתייכות לקבוצה גורמת למחויבות, גם כשלא תמיד יש חשק להתאמן, גם כשמזג האוויר לא טוב. ספורט נותן את הכוחות. זו תקופה שהחלטתי לנצל כדי לעשות את מה שעושה לי טוב. לא רק שלא ויתרתי לעצמי, ביקשתי אקסטרה של אימונים משי והגעתי לאימונים אצל אמי – שמי שמכיר אותה טוב, יודע שאצלה אין הנחות. רצתי מדי פעם גם עם סיגל אושרי. אין ספק שהם עזרו לי מאוד לשמור על כושר”.
החזרה לאימונים קבוצתיים משמחת את רינת סער, שעבורה הקבוצה היא הרבה מעבר למסגרת ספורטיבית: “מאוד כיף שחזרנו להתאמן יחד. אין ספק שזה היה חסר, מאוד התגעגענו וכולנו שמחים לחזור ולהתאמן יחד. יש לנו קבוצה מאוד מיוחדת ממועדון מאוד מיוחד – מועדון שהוא חברתי, עם אנשים שמפרגנים ומעודדים אחד את השני. אנחנו נפגשים גם מעבר לפעילות הקבוצתית – בסופי שבוע בריצות נפח, נפגשים לארוחות בוקר, נפגשים בערבי חברה. מה שיפה במסגרת הזה, שלכל אחד ואחת יש מקום – גם לאלה שבאים מהמקום של ספורט עממי וגם לאלה שמכוונים להישגיות. שי הקים פה מסגרת מאוד מיוחדת בנוף של הגליל. מקבוצת ריצה אחת היא גדלה לכמה קבוצות ריצה ולפעילות אתלטיקה לילדים, פעילות של עמותת אתגרים – שבה לוקחים חלק בהתנדבות כמה מחברי הקבוצה. אנחנו קבוצה שעשתה לא מעט פעילויות למען הקהילה בגליל. כיף גדול להיות חלק ממועדון כזה, זו זכות גדולה מאוד”.
לרינת סער משאלת לב צנועה להמשך: “אני מגיעה לפעילות מהמקום של עשייה ספורטיבית והמקום החברתי. אני פחות מכוונת למקום ההישגי. אני רק מקווה שלא נחזור שוב לסגרים ולמגבלות שיקפיאו את הפעילות ושנוכל להמשיך להתאמן ולשמור על כושר וליהנות מהפעילות יחדיו”.
