שני פרידמן – כדורסלנית קבוצת הנשים של הפועל גליל עליון, נפצעה בצורה לא פשוטה במשחקה האחרון של הקבוצה. בימים אלה היא מתאוששת מהפציעה ומקווה לחזור בעונה הבאה חזקה למגרשים. אנו מצטרפים לתקוות ומעניקים לה את תואר “ספורטאית החודש”.
עונה עם הרבה עליות וירידות עברה על קבוצת הנשים של הפועל גליל עליון, שבתחילת החודש שעבר זכתה בניצחון 68:71 על קבוצת הצמרת של אליצור יבנה – במשחק האחרון שלפני “פגרת הקורונה”. הקבוצה הגלילית, שמקווה שבשבוע הבא יודיע איגוד הכדורסל על חזרה לפעילות ליגה, מקווה מאוד לשוב לפעילות ולהצליח להשתלב בפלייאוף העליון. על שמחת הניצחון במשחק מול יבנה העיבה פציעתה הלא קלה של הגארדית שני פרדימן, בת ה-26.5, שברבע האחרון של משחק החזרה שלה אחרי מספר שבועות של מנוחה בגין פציעה, מצאה את עצמה קורבן לפגיעה בצווארה – דבר שהצריך את פינויה לטיפול רפואי בבית החולים “זיו” בצפת. שני פרידמן השתלבה בצורה מוצלחת בקבוצה הגלילית והיא שחקנית חשובה בקבוצה הגלילית, אליה היא הגיעה בקיץ האחרון אחרי מספר תחנות בקריירה. פרידמן גדלה במחלקת הנוער של אס”א ירושלים ושיחקה בקבוצת הנשים של הקבוצה מהבירה בימיה בליגה הלאומית, והיא עברה מספר רב של תחנות בקריירת המשחק שלה – הפועל ראשל”צ והפועל פ”ת מליגת העל, לאחר מכן הייתה שותפה לזכייתה של הפועל מעגן מיכאל/זכרון יעקב באליפות הליגה הלאומית ומשם המשיכה להפועל גלבוע מעיינות בשתי העונות האחרונות השתייכה למכבי אשדוד, בשורותיה מעיטה לשחק. פרידמן נחשבת לשחקנית בעלת חוכמת משחק, שחקנית קבוצתית עם יכולות טובות בפרמטרים של קליעה ומסירה. אנו מוצאים לנכון לארח אותה לראיון במסגרת פינת “ספורטאית החודש”.
שני, איך עוברים עליך הימים האלה של ההתמודדות עם הפציעה?
“החודש האחרון היה לא פשוט. השבר בחולייה מלווה בהרבה מאוד כאבים גם בכתפיים ומאוד מגבילה, במשך כל החודש סבלתי מכאבי ראש ובחילות בעקבות המכה בראש. זה לא מצב נעים להיות בו אבל זה יכול היה להיות יותר גרוע. לצערי ,במשחק האחרון , לפני שעצרו את הליגה – נפצעתי במהלך המשחק. הפציעה הייתה לא פשוטה והיה צורך לפנות אותי באמבולנס מהאולם. החוויה בבית החולים הייתה מפחידה, היה חשש לפגיעה מוחית ולבסוף אבחנו שבר בחולייה בצוואר וזעזוע מוח. יותר מהקושי הפיזי דבר מתבטא בקושי מנטלית. במשחק האחרון שנפצעתי זה היה אחרי שחזרתי מפציעה בקרסול ועבדתי קשה כדי לחזור לקבוצה כמה שיותר מהר – ולצערי, במשחק החזרה שלי נפצעתי, אבל אני יכולה להגיד שאני מתחילה להתאושש לאט לאט, אני מרגישה יותר טוב ויודעת שזה חלק מהעניין וכבר מחכה ממש להתחיל את השיקום כדי לחזור למגרשים בריאה וחזקה כמה שיותר מהר. אני כבר ממש מתגעגעת”.
משבר הקורונה הביאה לקיפאון בעולם הספורט. איך זה משפיע על עולם הספורטאים?
“תקופת הקורונה היא קשה מאוד, בעיקר העובדה שנלקח משהו כלכך בסיסי כמו חופש התנועה והעשייה אני חושבת שהיא תלווה את כולנו במשך המון זמן, אבל גם בתקופה כזאת אני מאמינה שאפשר לקחת גם דברים טובים ולייצר הזדמנויות חדשות, ולעשות דברים שאנחנו לא תמיד מתפנים אליהם – אני לדוגמא, כבר שנה אני מבטיחה שאני אצבע את השולחן בגינה. המצב מאוד מדאיג וכולנו דואגים למצב הבריאותי של כולם ובעיקר של הקרובים לנו ומקווים שהמספרים שמגיעים מהעולם לא יגיעו גם לכאן ואני מקווה שזה יעבור במהירות וכולנו נוכל לחזור לשגרה”.
עברת מספר תחנות בקריירה שלך. מה הביא אותך עד לנקודה הכי צפונית על מפת כדורסל הנשים?
“אז האמת היא שכברר כמה שנים הגליל ואני מפלרטטים – וכל פעם זה לא הסתדר, עד שהפעם זה כן התחבר. די הרבה זמן שלשחק בגליל זה דבר שמאוד קרץ לי ואני שמחה שאנשי הגליל נתנו לי הזדמנות ושזה הצליח השנה.
אני חושבת שמה שמשך אותי לגליל זה האנשים. אני מאוד מאמינה בקבוצות שיש בהם ערכים, שמחוברות לקהילה, שמשקיעות כבר בילדות ובנערות ורוצות לקדם את הספורט הנשי. אני חושבת שזה חסר בארץ. הקבוצה עברה הרבה שינויים בקיץ, רצו לבנות משהו חדש עם חיבור לנערות ולבנות קבוצה שתגיע גבוה בליגה והרגשתי שזאת הזדמנות טובה להתחיל משהו חדש אחרי שנתיים באשדוד בליגת העל”.
ואיך הצלחת לתמרן עם ההגעה צפונה לאימונים ומשחקים?
“במהלך העונה הגעתי בימי חמישי ושישי לאימונים ושלישי למשחקים. אני מאוד אוהבת את הצפון ומאוד מחוברת אליו. אהבתי להגיע ולבלות בגליל פעמיים בשבוע (יש בגליל את עלי גפן ומלבי הכי טובים בארץ). מצאתי בעיקר אנשים טובים, שאכפת להם מאוד מהקבוצה, עוז מנהל הקבוצה עושה הכל כדי שיהיה לנו נוח וטוב ורק נצטרך לבוא ולשחק כדורסל, מיכל ויריב מההנהלה תמיד היו מאחורינו וסמכו עלינו גם שהייתה לנו פתיחת עונה מאתגרת”.
עברתן הרבה עליות וירידות העונה. מה הסיבות לכך?
“רוב הקבוצה העונה הייתה חדשה וגם שי המאמן. לכולנו לקח זמן להסתגל, ליצור חיבור ולפתח זהות של קבוצה. אני חושבת שעם הזמן הצלחנו ליצור דרך בקבוצה. אני אוהבת את הקבוצה, מאוד מעריכה את המאמן ואת ההשקעה שהוא נותן, להגיע שנה ראשונה לקבוצת נשים לאומית זה לא פשוט וגם הוא היה צריך זמן הסתגלות, אני מאוד מאמינה בבנות שאיתי בקבוצה. התחלנו את העונה לא כמו שציפינו. לא שיחקנו כדורסל טוב, היו לנו כמה הפסדים קשים, בסוף לקבוצה לוקח זמן להסתגל ולהתחבר, בחלק גדול מהעונה עד עכשיו היו גם קשיים טכניים שמנעו מאיתנו להגיע לכל משחק עם אותו הסגל וגם לזה הייתה השפעה על חוסר היציבות של הקבוצה. לאורך כל הזמן ידענו שיש לנו קבוצה מוכשרת עם פוטנציאל גדול ורק היינו צריכות להמשיך לעבוד קשה ולמצוא את היתרונות שלנו. אני חושבת שמה שיפה בלאומית זה שיש הרבה קבוצות ברמה טובה ובכל יום נתון כל קבוצה יכולה לנצח את השנייה. אני מרגישה שלאחרונה היינו בנקודה שהתייצבנו , גם מבחינת הסגל והיינו בשיפור ביכולת שלנו והליגה נעצרה אחרי ניצחון חשוב על יבנה ואני בטוחה שיכולנו להמשיך במגמת שיפור ויציבות בהמשך”.
ב-16 לחודש איגוד הכדורסל עתיד להחליט בנוגע להמשך העונה. יש לדעתך ערך לחידוש הליגה?
“אני לא מספיק מכירה ויודעת לעומק את הפגיעה הכלכלית שיש בקבוצות בעקבות משבר הקורונה ולכן, כל החלטה שתתקבל תהיה הגיונית במצב הזה, אבל אני מאמינה שאם יהיה אפשר לחזור לשחק במאי בהחלט צריך למצוא דרך להחזיר את הליגה. אני חושבת שכל הקבוצות צריכות להחליט ביחד על דרך הוגנת וספורטיביות לקיים את הליגה. אולי יהיה אפשר לחלק את הליגה לבית עליון ותחתון ולעשות סבב משחקים מקוצר. לא משנה מה יחליטו בסוף אני מאמינה שלקחת אליפות, לעלות ליגה או לרדת ליגה צריכה להיות דרך המגרש ובצורה ספורטיבית. אני גם מאמינה שזה יהיה רצון השחקניות . בשביל זה אנחנו משחקות כדורסל. זה יהיה עצוב מאוד אם יחליטו לבטל את הליגה”.
לאיזה כדורסל את מתחברת?
“האמת שבשנה האחרונה פחות צפיתי בטלוויזיה בכדורסל. אני כן עוקבת אחרי ליגת העל של נשים, אני תמיד אוהבת לעקוב אחרי קבוצות האנדרדוג בליגת העל גברים, שמצליחות להפתיע את הקבוצות הגדולות, אני תמיד לטובתן ומאוד מעריכה את הדרך ואת הכדורסל של קבוצות כאלה”.
מה השאיפות שלך לעתיד?
“השאיפות שלי לעונה הבאה כמו תמיד, להגיע לקבוצה ששואפת להגיע גבוה, להתחרות על תארים ולשחק את הכדורסל הכי טוב שאני יכולה. אני מרגישה שעוד לא הגעתי למיצוי ושיש לי הרבה מה לתת. כרגע אני עסוקה בשיקום, עובדת על עצמי ולעבור את הפציעה הכי טוב שאני יכולה. עדיין לא ברור מה יקרה עם העונה הנוכחית ובנתיים אני מתעסקת בה. אני מאוד אוהבת את הגליל ומאוד נהניתי בקבוצה ולהישאר לעוד עונה זאת בהחלט אופציה בשבילי. אני מאחלת לכולם חג פסח שמח ושכולנו נעבור מעבדות הקורונה לחירות כמה שיותר מהר”.
