קבוצת נערות א’ של הפועל גליל עליון התייצבה למשחק חצי גמר הגביע ללא שתי שחקניות השוהות בבידוד, בקשתה לדחיית המשחק סורבה ע”י איגוד הכדורסל, זאת בנוסף לעונה המוזרה שעוברת עליה בליגה. על כך בכתבה הבאה.
קבוצת נערות א’ של הפועל גליל עליון אירחה אתמול את משחק הגומלין במסגרת חצי גמר גביע המדינה. הקבוצה של שי זרצקי, שהיא בעצם קבוצה שמונה 8 שחקניות – מהן שחקניות שבעצם מוקפצות מקבוצת נערות ב’, מצאה את עצמה אתמול בסיטואציה קשה שבה היא התייצבה למשחק עם 6 שחקניות בלבד, זאת מאחר ושתי שחקניות מהקבוצה מצויות בבידוד מזה כשבוע, לאחר ששבוע מנופש באירופה (מתוך כבוד לצנעת הפרט, שמות השחקניות ששיחקו ושמות השחקניות השוהות בבידוד נגרעו מכתבה זו). שחקניות הגליל עשו כמיטב יכולתן ונתנו כל מה שיכלו, אחרי רבע ראשון צמוד ורבע שני ששחקניות הגליל עוד היו בתמונת המשחק, במחצית השניה שחקניות הגליל כבר התקשו לתת פייט לקבוצה מהשרון – שניצחה 60:85 והעפילה לגמר.
הפועל גליל עליון הגישה בקשה לדחיית המשחק לאיגוד הכדורסל – וגם היריבה מרמת השרון הסכימה על דחיית המשחק. איגוד הכדורסל לא אישר את הבקשה, על אף המצב העדין של הקבוצה הגלילית. מאחר ול”ז המשחקים של קבוצות מחלקות הנשים של שני המועדונים צפוף (בשתי הקבוצות יש שחקניות המשחקות ביותר ממסגרת אחת) ומשחק הגמר עתיד להיערך בראשון לאפריל, התקשו למצוא מועד אלטרנטיבי לקיום משחק חצי הגמר. מדוע איגוד הכדורסל לא נעתר לבקשת הגליל? זוהי תגובת האיגוד: “האיגוד פעל לטובת הזזת המשחק, אבל לצערנו לא נמצא מועד נכון שהיה מקובל גם על רמת השרון. לא קיימת אפשרות להזיז את מועד הגמר מכיוון שמדובר באירוע בו יש משחק גמר נוסף באולם נטרלי ששוריין מזה זמן והארכת העונה אינה אפשרית. אנחנו מאחלים לכולם בריאות מושלמת”. כן, אז גם אנחנו לא מסכימים עם עמדת האיגוד וחושבים שנעשה עוול גדול לקבוצה הגלילית והחלטה על קיום המשחק בנסיבות כאלה היא אנטיתיזה לספורט. אפשר היה להגדיל ראש ולגלות יצירתיות ולאפשר את קיום המשחק.
עוד סוגיה שעמה מתמודדת הפועל גליל עליון העונה – חוסר העניין המתמשך במשחקי הליגה. המחוז הצפוני של הליגה הלאומית מנה 10 קבוצות בתחילה – כשלאחר סיבוב משחקים אחד ארבע הראשונות נקבע שימשיכו לבית עליון משולב עם ארבע הראשונות של המחוז הדרומי, בעוד ש-6 האחרונות ישחקו בבית התחתון של כל מחוז – כשבתום שלושה סיבובים שתי האחרונות יינשרו לליגת המשנה. מאחר ובמחוז הצפוני התפרקו שתי קבוצות, נוצרה סיטואציה הזויה – שבה הקבוצות שסיימו את הסיבוב הראשון במקומות 5-8 המשיכו לליגה פנימית משלהן בת שלושה סיבובים ללא יורדות ליגה, וכך מוצאות את עצמן הקבוצות משחקות בלי אתגר תחרותי אמיתי. אילו איגוד הכדורסל היה משנה את לוח המשחקים ואת שיטת התחרות לאחר תחילת העונה, אפשר היה לגרום לכך שהמצב יהיה שונה והעונה תהיה הרבה יותר מאתגרת ותחרותית, אך באיגוד הכדורסל מסתכלים על התקנון כעל קודש קודשים, כפי שניתן להסיק מהתגובה: “פורמט הליגה יעבור שינוי משמעותי בשנתיים הבאות מכיוון שלא ניתן לשנות פורמט משחקים במהלך העונה כי זה נוגד את התקנון. עד עכשיו הליגה משוחקת במתכונת זו כבר שש עונות וזו הפעם הראשונה שלצערנו קבוצות מתפרקות. האיגוד יחפש וימצא את הדרך הטובה ביותר שהליגה תהיה בצורה המקצועית שניתן”.
כן, אז כך נראה כדורסל הנערות בשנת 2020 – וכשתוהים מדוע כדורסל הנשים מתקשה להתרומם ומדוע כדורסל הילדות והנערות מתקשה למשוך שחקניות צעירות, זו אחת הסיבות. עד שלא יהיה שינוי בתפיסה וגמישות מחשבתית גדולה יותר, שום דבר לא יוכל להשתנות באופן משמעותי.
