לרגל ציון חצי יובל לזכייה ההיסטורית של קבוצת הגברים של הפועל גליל עליון באליפות המדינה בכדורסל, אנו משיקים פרויקט זיכרונות מאותה עונה. מתחילים עם גל קאלו – מנהל האתר, כדורסלן הפועל ראש פינה.
עונת 92/93 לא הייתה עונה שגרתית בכדורסל הישראלי, ובפרט בכדורסל הגלילי. מכבי ת”א – שיצרה לעצמה מעמד מפלצתי של קבוצה שזוכה בכל תואר אפשרי בכדורסל הישראלי לאורך שנים, הפסידה את הזכייה באליפות. הזוכה המאושרת הייתה לא אחרת מאשר הפועל גליל עליון – שהדיחה את מכבי ת”א בסדרת הטוב מחמישה בחצי גמר הפלייאוף וניצחה בסדרת הגמר את הפועל ת”א. 25 שנים חלפו מאז, משמע חצי יובל.
את פרויקט “חצי יובל לאליפות” אנו שמחים לפתוח עם גל קאלו – מנהל אתר “גליל עולה”, כדורסלן הפועל ראש פינה. קאלו, בן ה-33, בן המושבה, שנשא לאחרונה את הגר שלו לאישה, היה אז ילד בן 8, והגיע מעת לעת למשחקים עם אביו, ג’ו. עם הזמן גם הוא התאהב והתחבר ושמר על אהדה קרובה לקבוצה לאורך שנים. קאלו משתף אותנו בזיכרונותיו מאותה עונה מופלאה.
רגע ספורטיבי גדול מאותה עונה מלבד הזכייה באליפות: “מאמין שהרבה אוהדים יעידו שיותר מהניצחון בגמר על הפועל ת”א, הרגע הגדול היה ההדחה של מכבי ת”א בסדרת חצי הגמר”.
רגע ספורטיבי מאכזב מאותה עונה: “משחק שלישי בסדרת הגמר מול הפועל ת”א. הקבוצה הובילה 0:2 על הפועל ת”א וצריך היה ניצחון אחד כדי להבטיח את האליפות. ראינו את המשחק בטלוויזיה והגליל הפסידה בחוץ, במשחק שנערך באולם אוסישקין המיתולוגי בת”א. נורא התאכזבנו ורצינו לזכות באליפות כבר במשחק הזה, אך התנחמנו בכך שאת האליפות חגגנו במשחק הבא באולם הביתי בכפר בלום”.
רגע מצחיק מאותה עונה: “אבא שלי עבד במנפטת הצפון באותה תקופה. מנכ”ל הקבוצה, ידין כהן, היה גם מנכ”ל המנפטה. שחקני וצוות המאמנים של הגליל היו מגיעים הרבה למנפטה ואוכלים צהריים. בתחילת העונה אבא שלי לקח אותי למשחקי הבית של הקבוצה והיא הפסידה בהם. למחרת אחד המשחקים, מאמן הקבוצה פיני גרשון הגיע לאכול צהריים במנפטה ואבא שלי תפס אותו לשיחה ואמר לו בצחוק: “אני מביא את הבן שלי למשחקים שלכם ואתם מפסידים”. אז פיני גרשון בהומור הקבוע שלו ענה לו: “אם זה המצב, אולי כדאי שתפסיק להביא אותו למשחקים שלנו ונראה אם זאת הסיבה שאנחנו מפסידים”.
השחקן הישראלי שהכי התחברת אליו ומה אהבת אצלו במיוחד: “במידה ובראד ליף נחשב לישראלי, אז הוא השחקן שהכי התחברתי אליו. בזכותו אני לובש את החולצה מס’ 7. הוא היה דומה למקרר שנלחם על המגרש, היה שחקן יעיל ואחוזי קליעה לא שגרתיים מקו העונשין”.
השחקן הזר שהכי התחברת אליו ומה אהבת אצלו במיוחד: “אנדרו קנדי – הג’מייקני האדיר. אפילו פיני גרשון מעיד שהיה השחקן הכי טוב שאימן. היה יודע לייצר נקודות מכל מצב. שחקן חכם ואיכותי. שיחק היטב עם הפנים לסל וגם עם הגב. היה גם ריבאונדר מצוין ובעל יכולת ראיית משחק מעולה”.
שלב שהרגשת שהעונה הזו תסתיים באליפות: “בשנים שמכבי ת”א שלטה ללא עוררין בליגה הישראלית, תמיד הייתה ההרגשה שלא משנה מה יהיה בליגה או אפילו אם יובילו עליה בפלייאוף – היא תמיד תדע לקחת את השליטה חזרה ולנצח. רק לאחר הניצחון במשחק החמישי של חצי הגמר על מכבי, היה אפשר לפנטז על הצלחת”.
החוויה הכי גדולה שזכורה לך מערב הזכייה באליפות: “שמחה אדירה, ההישג הספורטיבי הכי גדול של הגליל בספורט הישראלי. אי אפשר היה להפסיק לדבר על הזכייה הזו זמן רב אחרי אותו ערב. באותו ערב אני לא חושב שמישהו הצליח להירדם מרוב אושר”.
החלום הכי גדול שיש לך בנוגע לקבוצה: “יהיה נחמד לחזור לאותם ימים שהאולם בכפר בלום מארח קבוצות מליגת העל וקבוצות מחו”ל בליגות האירופיות וממלא את שני היציעים”.
