עלה על הגל

גל קאלו, רכזה של קבוצת הבוגרים של הפועל ראש פינה בכדורסל, הצטיין בשבוע שעבר בניצחונה של קבוצתו 64:87 על מ.ס צפת, והוא ממשיך להיות בורג מרכזי בקבוצה ששואפת לעלות לליגה א’, מה שמקנה לו את תואר “ספורטאי השבוע”.

קבוצת הבוגרים של הפועל ראש פינה בכדורסל היא אחת מקבוצות הספורט היותר מיוחדות שיש בגליל העליון. המדובר בקבוצה שבה המשפט המשעשע “לא חשוב הגיל – העיקר התרגיל”, הוא לא עוד סיסמא כמו מציאות בשטח. בקבוצה, שמדורגת בצמרת המחוז הצפוני של ליגה ב’, ניתן למצוא שחקנים בגילאים מגוונים, הצעיר שבהם הוא שגיב שטיינר בן ה-19, בוגר מחלקת הנוער של הגליל שהתארח גם הוא מעל במה זו, המבוגר שבהם הוא קלין שפירא, כדורסלן העבר של מכבי ת”א, צעיר נצחי בן 64.

הקבוצה, שמאזנה עומד על חמישה ניצחונות ושני הפסדים, מתיימרת להעפיל לליגה א’. כמו בכל קבוצת כדורסל מצליחה, שצריכה בעמדת הרכז דינמו אמיתי, גם בראש פינה ניתן למצוא אחד כזה. המדובר בגל קאלו, רכזה של הקבוצה זו העונה השנייה ברציפות. קאלו, שמצטיין בקביעות בשתי העונות האחרונות מאז הצטרף מחדש לקבוצה, הצטיין במשחק הניצחון 64:87 על מ.ס צפת עם 23 נקודות, שסייע לקבוצה לשדרג את מעמדה בצמרת הטבלה.

קאלו שבע רצון מפתיחת העונה של קבוצתו: “אמנם התחלנו את העונה בצורה קצת מאכזבת עם הפסד גבוה בטמרה והפסד בנקודה בכפר סמיע, אבל בתקופה האחרונה אנחנו נראים טוב. הייתה קצת תחלופה בסגל השחקנים וזה קצת השפיע, אבל נראה שאנחנו בדרך הנכונה. העונה יש ליגה חזקה וצמודה יותר, העובדה שאין קבוצה עם כמות הפסדים נמוכה משלנו, ושיש צפיפות גדולה בצמרת זו ההוכחה הכי טובה”.

עבור גל קאלו, בן 27, תושב ראש פינה, שלומד זו השנה השנייה לימודי כלכלה וניהול במכללת תל חי, זו קדנציה שנייה בקבוצה של יישוב מגוריו. עוד כשהיה נער צעיר השתייך קאלו לסירוגין לקבוצת הנוער והבוגרים של המועדון. שלוש שנות השירות הצבאי קטעו את הרצף, ובתפר שבין השחרור מצה”ל לשהות בת ארבע שנים בקנדה, המשיך לשחק להנאתו עם חברים, בין השאר בליגה האזורית במדי קבוצת דן/ראש פינה, עימה זכה באליפות בעונת 2005/6.

קאלו רואה בקבוצה הרבה יותר ממסגרת מקצועית וחברתית: “בראש פינה יש סימנים של התפתחות של הענף, רואים את זה במיוחד בפעילות של מחלקת הנוער. השאיפה שלנו היא ליצור עניין יותר גדול ביישוב סביב הכדורסל. החבר’ה מהנוער עושים עבודה מדהימה ומצליחים להביא קהל למשחקים, אנחנו מקווים שהעניין יתפוס תאוצה. מדובר בקבוצה שמשחקים בה שחקנים ממספר יישובים מסביב, קבוצה שיש בה אווירה טובה ואנרגיות טובות, באמת שיש בשביל מה לבוא”.

משה אלמישלי, מאמן/שחקן בקבוצה, מפרגן לגל קאלו על בחירתו ל”ספורטאי השבוע”: “גל שחקן מוכשר, שחקן שלדעתי יכול להשתלב גם ברמות גבוהות יותר. אדם חיובי, אכפתי, כיף לשחק איתו ולהיות במחציתו. גל שחקן מאוד משמעותי במערך שלנו, אני מאוד מקווה שהוא יסייע לקבוצה להגיע להישגים”.

 בתחילת העונה שעברה, חצי שנה אחרי ששב ארצה משהות ארוכה בקנדה, נוצר איחוד מחודש בין גל קאלו להפועל ראש פינה. קאלו משתף בהשתלשלות העניינים: “התכנון שלי היה להישאר בקנדה לפרק זמן ארוך יותר, אבל קרו דברים שאילצו אותי לשוב ארצה. החיים בקנדה בסך הכל היו מהנים. גרתי בטורונטו, שהמינוס הגדול שלה זה התקופות המושלגות שאיתן לא היה לי הכי נוח, אבל מבחינה חברתית זו חוויה גדולה. יש הרבה יהודים וישראלים שם, יש חיי קהילה, אתה לא מרגיש נטע זר. אני באופן אישי גם התחברתי לתרבות ולמנטאליות בקנדה. כשחזרתי הקבוצה כבר הייתה בסיבוב השני של הליגה ולא יכולתי להצטרף. התאמנתי ושיחקתי יחד עם חברים והמתנתי לפתיחת העונה שעברה. את העונה שעברה סיימנו עם טעם של אכזבה, הרגשנו שבהרבה משחקים המזל לא היה איתנו, פישלנו במשחקים חשובים וגם סבלנו משיפוט לא משובח בלשון המעטה. אני מקווה שהעונה הדברים יראו אחרת”.

 כמו רבים מהילדים והנערים בשנות ה- 90, גם לגל קאלו יש נוסטלגיה לשנותיה הגדולות של הפועל גליל עליון, והוא מביע משאלת לב בנוגע להמשך דרכה: “כילד הייתי מאוד מחובר לקבוצה, גדלתי עליה. התחברתי אליה אחרי האליפות, ולמרות שהייתי אז רק בן 8, זו הייתה חוויה שלא אשכח לעולם. היו שנים גדולות לקבוצה, שיחקו בה זרים מדהימים כמו אנדרו קנדי, מייק גיבסון וברד ליף האגדי, ישראלים שפרצו בגדול כמו דורון שפר ועודד קטש. אני שמח שהקבוצה חזרה לליגה הלאומית, אמנם אני עוקב מרחוק מפאת חוסר הזמן, אך מאחל לה הצלחה גדולה ומקווה שהיא תשוב לליגת העל”.