זה הזמן לגלות עולם ומלואו בעבור חיות המחמד שלכם. אביזרים, ציוד ומכירת דגים. צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים.
view counter
מייסטר שיווק פירות
view counter
חוזרים ללימודים עם דף חלק - למשרד, ללימודים, לאומנות...
view counter

שישי בצהריים בדרבי גדות הירדן

מאת: 
ערן פז
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
21.07.17

כל המשחקים, כל הקבוצות, כל השחקנים, כל החדשות, כל הסיקורים, כל התמונות... הליגה האזורית בכדורסל של הגליל העליון בחסות עם הזרם בע"מ - חברה לשרותי חשמל. לסיקור המלא והבלעדי של הליגה באתר גליל עולה הקליקו כאן!

דרבי גדות הירדן בכדורסל, בו אירחה עמיר/שמיר את כפר בלום היה רועש ורוגש. כפר בלום חגגה ניצחון 63:70 על קבוצה שהפסידה לילה קודם בברעם. ערן פז היה שם ומביא רשמים מהיציע.

יום שישי בצהריים אני חושב לעצמי להאריך את טיול האופניים ולהגיע לאולם הכדורסל המקומי בקיבוץ עמיר. שם מתקיים עוד משחק בליגה האזורית בכדורסל. עמיר/שמיר נגד כפר בלום, נשמע לי כמו דרבי בגלל הקירבה הגאוגרפית. כפי שיסתבר לי בהמשך, מאפיינים של דרבי אכן היו שם.

ברצוני לציין שזו הפעם הראשונה שאני מגיע למשחק כלשהו בליגה האזורית. קראתי קצת ועקבתי בשנתיים האחרונות ועכשיו החלטתי להגיע על מנת לראות. אני מגיע עם האופניים קצת לפני שלוש ונכנס לאולם הקטן. מתכבד לי בכיסא פלסטיק ומיד מתחיל להבין את אחוזי הלחות. הרגשתי שהזעתי הרבה יותר מאשר הרכיבה על האופניים.

עמיר/שמיר הגיעה לסופ"ש מטורף, שלושה משחקים בפרק זמן של 48 שעות. שהפסידה בליל חמישי 54:48 בברעם ולפני שתתייצב בסמוך לצאת השבת למשחק מסקרן מול גדות, חיכה לה משחק דרבי עם השכנים מגדת הירדן המקבילה - החבר'ה מכפר בלום, שהפסידו משחק אחד מבין חמישיה.

הקבוצות מתארגנות לקראת המשחק.עם צמד המאמנים מסתגרים בחדר ההלבשה בתדרוך אחרון לפני העלייה למגרש. אני מתאר את האווירה הרצינית ומתחיל להבין שכל אחד ממי שנמצא על המגרש לוקח ברצינות את המשחק. בכל זאת דרבי בליגה האזורית בין שתי קבוצות אשר שרואות את עצמן זוכות בגביע. אם במשחק בודד כזה יש פה הרגשה של משחק על עונה שלמה, אני יכול לדמיין מה יהיה אם שתי הקבוצות ייפגשו בגמר.

מתחיל המשחק, האווירה נחמדה של שישי בצהריים. עוד ועוד צופים זורמים אל האולם. בני משפחה, חברים וסתם כאלו שרוצים לראות את הרשת זזה. כבר בפתיחה אפשר להבין את היריבות בין שתי הקבוצות. עמיר/שמיר עם רז גל וכפר בלום עם אבישי גורדון. המון לחץ. אני דווקא זוקף זאת ללחות שהמיסה כל אחד באולם. אם אני מזיע מה אגיד על השחקנים במצב הזה. עמיר/שמיר הציגו משחק יפה וזורם ונראה כי לא ממש התרגשו מההגנה של כפר בלום, שנראו קצת אובדי עצות בהתקפה. אבל כשאתה יושב בקהל יש לך תחושה שהמשחק צמוד. גם כאשר עמיר/שמיר הובילו בהפרש דו ספרתי. טענות לשופטים היו משני הצדדים. אבל ככל שהמשחק התקדם, היה נראה לי ששתי הקבוצות שכחו למה הם הגיעו. בשלב מסוים ברבע השני הרגשתי שהמטרה התחלפה. במקום לנסות לקלוע, שתי הקבוצות ניסו להשיג יתרון דווקא אצל השופטים. אני נזכר בתחילת המשחק. בתדרוך, בתלבושות, במאמנים, בתרגילים הקבוצתיים בהגנה וגם בהתקפה ומבין את הרצון לנצח, אבל אחד המאפיינים של המשחק הלך לאיבוד. מתחילת המשחק חיכיתי לרגע אחד ובאמצע הרבע השני הוא קרה. נראה לי, קצת קשה להיזכר כי כל המחצית הראשונה נמשכה קרוב לשעה (!).

רז גל עבר לשמור על אבישי גורדון. מהרגע הזה ידעתי שאם עד עכשיו היה פה מעניין ומותח למרות התוצאה שדיברה בעיקר בעד המקומיים, הולך להתחמם פה עוד יותר. שני השחקנים הללו דומיננטיים ואין שום ספק ברצון שלהם להתבלט ולנצח. האנרגיה מעכשיו במשחק זרמה בין שניהם. שני דברים קטעו את המפגשים ביניהם - יציאה של רז גל בגלל עבירות והבאזר של המחצית הראשונה. כמעט וקמתי מהכיסא כדי להמשיך בטיול אופניים, אבל התיישבתי מיד והבנתי שיש עוד מחצית. לא הסתכלתי בכלל על לוח התוצאות, הרגשתי שהמשחק צמוד. צמוד מאד אולי.

רגע לפני שהמחצית השנייה יוצאת לדרך, שמתי לב שישבתי ליד אבא של אחד השחקנים הצעירים במגרש. עוד אגיע אליו בהמשך. בתחילת המחצית השנייה כפר בלום התחילו לחזור ולנגוס בהפרש לאט לאט ובהתמדה. נראה היה שהמומנטום נמצא בצד האדום. אבל שוב הקהל שהגיע לראות משחק נחמד בשישי בצהריים קיבל ויכוח על כל מהלך בנוסף למלחמה על כל כדור. כפר בלום המשיכו במומנטום כאשר בתוך כל ההמולה, אני מבחין בשחקן צעיר בשם שלו חרמון. שתי שלשות שלו במעבר קידמו מאד את הריצה של האורחים. בהחלט לא מובן מאליו כאשר אתה משחק עם שחקנים ותיקים ממך ואבישי גורדון. בצד השני המקומיים ניסו לחזור אבל ללא הצלחה. בתחילת הרבע הרביעי (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה כי באמת איבדתי שם את תחושת הזמן...) נפרדו דרכם של אבישי גורדון ורז גל כאשר השופטים הרחיקו את האחרון. בתגובה הרוחות במגרש התלהטו עוד יותר ומנקודת מבטי בקהל, שפת הגוף הרגישה אלימות. זה הרגיש באמת שעוד רגע המשחק מגיע לסיומו ולא בגלל כדורסל. בסופו של דבר המשחק המשיך אבל אפשר היה לחוש באנרגיה אצל השחקנים שמשהו נרגע. הדקות האחרונות היו כביכול לפרוטוקול בלבד כאשר בסיום האורחים מכפר בלום ניצחו 60-73.

ליגה אזורית בשבילי היא מסגרת שבה שחקנים לא מקצוענים יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי. האווירה המשפחתית שבה היא מתנהלת מאפשרת לקהילה להתחבר אליה. יש ערך מוסף גדול מאד במשחקים מהסוג הזה. אני לא מכיר לעומק את שחקני שתי הקבוצות, אבל אני מניח שרובם חברים או מכרים או אפילו עובדים יחד במקום העבודה. שחקן שמדבר עם הקהל, שחקן שקולע ומחליק כיפים לילדים בקהל שיושבים ממש לידו על קו המגרש - זו ליגה אזורית בעיניי.

המשכתי אחר כך את טיול האופניים וחשבתי רבות על המשחק ואמרתי לעצמי שאני רוצה להגיע למפגש הבא ביניהם. שתי הקבוצות עם יריבות כזו יכולות להביא קהל שלאו דווקא מחובר לכדורסל, אבל יחד עם זאת יכול גם להרוס ולעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה.

אולי בגלל שאני מגיע מתחום החינוך אני מסתכל אחרת על הדברים. אני לא אומר שהניצחון לא חשוב, אלא בסוג כזה של מסגרת קהילתית הדוגמא האישית חשובה הרבה יותר.

נתראה בגמר.

אין חשמל? יש חשמל באוויר! נתקלתם בבעיית חשמל או תקשורת? יש מי שיטפל בכם 24 שעות ביממה! עם הזרם בע"מ - חברה לשרותי חשמל
 

ערן פז
ערן פז

צור קשר

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital