זה הזמן לגלות עולם ומלואו בעבור חיות המחמד שלכם. אביזרים, ציוד ומכירת דגים. צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים.
view counter
גוף חטוב ומעוצב ב- 20 דקות אימון פעם בשבוע! הצטרפו לעשרות מתאמנים שכבר רואים תוצאות! EMS PLUS ראש פינה
view counter
זקוקים לחנות מחשבים איכותית עם שירות התקנות מקצועי ואמין? פתרונות מחשוב וסלולר לבית ולמשרד. LP מחשבים לאנשים שבאמת אוהבים מחשבים
view counter

ריצת אנדרטאות 2018

מאת: 
שי בית הלוי
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
19.04.18
גלריית תמונות:
ריצת אנדרטאות  צילום: שי בית הלוי

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישאל ופעולות האיבה, בשעות אחה"צ, בתפר שבין יום הזיכרון ליום העצמאות, יצאה לדרך מקיבוץ שמיר ריצת אנדרטאות שאורגנה ע"י מועדון ריצה גליל עליון ומתנ"ס מבואות החרמון.

הריצה היתה פתוחה לקהל הרחב והשתתפו בה כ-100 רצים ורצות.

 

 

לאורך המסלול עצרו הרצים ליד שלוש אנדרטאות:
האנדרטה לזכרו של יהודה פרדימן, שם נשאו דברים אחיותיו התאומות של יהודה פרידמן.
האנדרטה לזכרו של אורי אילן, שם נשא דברים חבר הקבוצה דן גפן.
האנדרטה לזכרו של שמוליק אדיב, שם נשא דברים חבר ילדות שלו, מאיר אלמקייס.
ליד כל אנדרטה הניחו הרצים זר פרחים

 

 

להלן דברים שכתב והקריא, חבר הקבוצה הוד מלמד, ליד האנדרטה לזכרו של שמוליק אדיב בצומת חורשת טל, בסיום הריצה:

קטע שנכתב בשבילם...

"ביום שישי רצים הררי. נפגשים בעץ בשעה 6:00. בסיום ארוחת בוקר על הנחל".

כל שבועיים שלושה אנחנו מקבלים את ההודעה הזו מהמאמן, ויודעים מה מצפה לנו, פחות או יותר.

אנחנו מכירים כל מטר במסלול ההררי והמקסים הזה וכדברי שי: מסלול מוכר יותר קצר...

והמסלול הזה מוכר לנו...אוהו, מוכר מאוד..!

מכירים את העץ הזקן שעומד על קביים המסייעים לו לשאת את מאות שנותיו, את משפחת היונים הלבנות בשדה החיטה, את קול משברי הבניאס בפנייה מהכביש לכיוון הגולן, את שערו הנעול של נבי-הודה בצאתנו והפתוח בשובנו, את מתק התאנים ליד בוסתן חיים, את מעברי הבקר הטומנים פח לפזיזי הרגליים, את נביחות כלבי השמירה הנאמנים נוטרי העגלים, את הבוץ בעונתו המבשר את הלבוש הירוק שיעטו ההרים, את הפנייה שמאלה ל"נעמוש" שאפילו רונן שם מתנשף, את נקודת שיא הגובה שכולם עוצרים שם לשטוף גרון במים אך גם לשטוף את העיניים בנוף שאין לו סוף, את הכוורות שמזיזים עם תחילת הקיץ ואת הדרך הרומית המעצבנת שאפילו שהיא "רומית", בכלל בנו אותה אנשי כפר סולד...

לעתים יש גם הפתעות בשביל ההררי. תן משחר לטרף ופולש לשעות הבוקר ולשביל, חזירת בר וגוריה נמלטים פתע, עדר הפרות המוכר כובש את השביל וממאן לרדת ממנו, רוכבי אופניים חרישיים מפעילים מאחורינו פעמון שמקפיץ אותנו הצידה, ואפילו טנקים ונגמשי"ם שבשעה חמש בבוקר מגיחים פתאום משום מקום....

אבל לאורך השביל הזה, יש גם שלוש אבנים שלא זזות לשום מקום. האבן של שמואל, האבן של אורי והאבן של יהודה. לדאבון הלב, השביל הזה רק מתחיל כאן והוא מסתעף לכל שביליה של הארץ הנפלאה שלנו, וכולם כולם משובצים באבנים כאלו, המנסות לספר בשתיקתן הסלעית את סיפורו של אדם, של לוחם, ושל הקרבה, שכמו הנוף...גם לה אין סוף.

ביום הזיכרון, פעם בשנה, אנחנו כפרטים וכעם, עוצרים את הכל, ומנסים להכיל, לזכור ובעיקר לבדוק אם אנחנו בחיינו ובמעשינו, ראויים למה שהעניקו לנו כל אותם שמות חקוקי אבן....

היום, השביל הזה שייך להם, ואנו , תרתי משמע, רצים בשבילם....

בעוד שבוע או שבועיים או חודש, כשיתייבשו כבר הפרחים והזיכרונות שהנחנו היום,

שוב נקבל את ההודעה:

"ביום שישי רצים הררי. נפגשים בעץ בשעה 6:00. בסיום ארוחת בוקר על הנחל".

ושוב נרוץ בשביל המוכר, רק שהפעם הוא מוכר קצת יותר...

 

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital