א.א אורטופדיה וספורט
view counter
מחפשים אימון פונקציונאלי המשלב קרוספיט, TRX ואקסטרים? אימוני כושר אישיים וקבוצתיים במתחם מאובזר וחדשני. קרוספיט קריית שמונה
view counter
הגיע הזמן לעלות לליגה של הגדולים, מותגי הספורט המובילים בעולם עכשיו במחירי חיסול, בי אקטיב ביגוד ספורט מקצועי
view counter

משמח לבב אנוש

מאת: 
אורי שמיר
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
09.07.16

בין החריש במטעים החקלאים לבין חיי המשפחה, מקדיש לבב וינברג ממטולה חלק ניכר מחייו לפיתוח ענף ההוקי קרח שמייצר דו-קיום מרשים בין אוכלוסיות שונות. בשבוע שעבר זכה באות הנשיא למתנדבים ואנו שמחים לארחו בפינת "ספורטאי השבוע".

רביעי שעבר, משכן בית הנשיא בירושלים, שעות אחה"צ. לבב וינברג, חקלאי בן 35 ממטולה, נשוי לענת ואב להראל בן שנה, זוכה סוף סוף להכרה שהוא ראוי לה. וינברג – שמשמש מזה שש שנים בהתנדבות מלאה כיו"ר מועדון ההוקי קרח של צעירי מטולה, במקביל להיותו שחקן הוקי פעיל מימי ילדותו, זכה באות הנשיא למתנדבים לשנת 2016, בטקס שבו היה אחד מששת האנשים שזכו בהוקרה המרשימה הזו. חשוב לציין: לוועדה, בראשה עומד השר לשעבר חיים (ג'ומס) אורון, שבוררת את ההמלצות מגיעות מאות פניות מדי שנה, מה שבהחלט מעצים את ההוקרה שלה זכה. מועדון צעירי מטולה ממומן ברובו הגדול ע"י סידני גריניברג – איל הון יהודי-קנדי, ששם לעצמו למטרה להעלות את רמת ההוקי קרח בישראל ולמנף את הפעילות כדי לקרב בין ילדים ובני נוער יהודים, ערבים ודרוזים, שנוטלים חלק בפעילות. גרינברג הגיע במיוחד מקנדה לטקס המרשים. אם לכבוד נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, היו את כל הסיבות להעניק ללבב וינברג את תואר "אות המתנדב", אז בוודאי שלנו יש את כל הסיבות להעניק לו את תואר "ספורטאי השבוע". ביום חמישי האחרון ערכנו עם לבב וינברג ראיון לא שגרתי, בזמן שהוא רכב על טרקטור לפעילות ריסוס במטעים החקלאים של המשפחה. היה מעניין, על זה אנחנו מתחייבים.

 

מגיע לו - ובענק. לבב וינברג במעמד הענקת אות הנשיא, עם כבוד הנשיא ראובן ריבלין.
מגיע לו - ובענק. לבב וינברג במעמד הענקת אות הנשיא, עם כבוד הנשיא ראובן ריבלין.
 

כשעשית את תכנון הלו"ז שלך לשנת 2016, תכננת מפגש עם הנשיא?

"האמת שמאוד הופתעתי מכל העניין. בוקר אחד קיבלתי טלפון מבית הנשיא וחשבתי שזו מתיחה מצד חבריי. עשיתי בירורים והבנתי שזה נכון, וזה מחמיא מאוד עבורי. אני יכול להגיד לאותם אנשים שהמליצו עלי תודה. מודה מאוד לחברי הוועדה אורי שפר – ראש מנהל הספורט, טל ברודי – כדורסלן העבר האגדי, אמיר גיסין – שגריר ישראל בטורנטו, ראשי מחלקת הספורט של מג'דל שמס, ראשי מחלקות הספורט במועצה האזורית גליל עליון ועיריית נצרת. כל האנשים היקרים האלה שלחו המליצו. בשבילי לקרוא את ההמלצות אחרי שגיליתי מה כתבו ממש התרגשתי לקרוא מה חושבים עליך אנשים שאתה עובד איתם. זה היה מרגש".

ספר לנו על האירוע.

"המעמד היה מאוד מרגש. היה טקס מאוד יפה ומושקע. הרבה מאוד אנשים חשובים, חברי כנסת, אנשי משטרה וצבא בכירים. הייתה קבלת פנים יפה, כיבוד קל. קיבלתי את התחושה באותו רגע שאני האדם הכי חשוב בעולם למדינת ישראל. לאנשים שמתנדבים חשוב שיבואו ויגידו תודה והנשיא עשה את זה בצורה מושלמת. שמחתי מאוד שלטקס הגיעו בני משפחתי – שעשו מאמצים גדולים להגיע ממטולה לירושלים, ולא פחות מבואו של סידני גרינברג. התחושה היא שפעם ראשונה שהמדינה אומרת תודה לאיש היקר הזה, שבא ממקום של נתינה אמיתית לחברה, בלי לקבל דבר בתמורה. חשוב לי לציין שאני סך הכל בורג במערכת שיש בה אנשים טובים, שעושים כמיטב יכולתם והבנתם להצלחת המועדון. יש לנו מנהל מוכשר, מאמנים מצוינים וכמובן שמעל הכל את סידני גרינברג – שמסבסד במעל מיליון שקלים מדי שנה את הפעילות של המועדון. עם כל הרצון הטוב של כולנו, בלי התרומה הכספית והגב של גרינברג לא היינו מגיעים לאן שהגענו".

 

חלוצים של עשייה ספורטיבית וקהילתית. לבב וינברג, סידני גרינברג וכבוד הנשיא רובן ריבלין.
חלוצים של עשייה ספורטיבית וקהילתית. לבב וינברג, סידני גרינברג וכבוד הנשיא רובן ריבלין.
 

איך בעצם נולד הרעיון של הקמת בית הספר ומחלקת הנוער להוקי?

"כשהקמנו את בית ספר להוקי,הייתה לי מחשבה לעשות משהו קטן ואינטימי. שתהיה פלטפורמה טובה לחבר'ה הבוגרים שלנו. הכל התחיל ממקום של חובבים שרצו ליהנות ולעשות כיף. התחלתי את הפעילות עם בן צ'רני שהמשיך בדרכו ואנחנו עדיין חברים טובים. במשך השנים עברתי לעבוד עם חבר'ה אחרים. הצוות שלנו, שכולל מאמנים ומנהלים הם אנשים איכותיים, מהטובים ביותר שאפשר למצוא. כשאתה עובד עם אנשים מקצועיים ומסורים יותר קל. זה לא שאני עשיתי ולא שאני עושה הכל. אני הרצתי את הרעיון, אבל היו ויש אנשים שלאורך הזמן עזרו ועוזרים המון. לקח לנו בסביבות שלוש שנים לייצר ניהול יציב עם אנשים שיש להם יכולות. כשהתחלתי את בית ספר עשיתי כמעט הכל לבד חוץ מלאמן: את התכנון, הפרסום, ההכשרות. כיום יש מנהל מקצועי, מנכ"ל, מאמנים לכל שכבת גיל. הרבה ידע מקצועי מחו"ל וזה עובד טוב".

קבוצות כדורגל פופולאריות, שמשמשות פלטפורמה פרסומית מצוינת לבעליהן, מתקשות למצוא מי שיממן אותן. איך אתם הצלחתם לגייס איל-הון בקנה מידה מרשים בדמותו של סידני גרינברג?

"אחרי שנה של פעילות הגעתי לסידני גרינברג – שהקים את הטורניר העולמי היהודי ב-2009. זה היה טורניר שנערך מקביל למשחקי המכביה. אזרתי אומץ, ניגשתי אליו וסיפרתי לו על המועדון וביקשתי תרומה כספית. גרינברג השיב שישקול בחיוב ותוך זמן קצר נוצרה בינינו מערכת יחסים מיוחדת. אנחנו מדברים כל יום אחד עם השני, ואוי לנו אם לא. אנחנו מדברים על רעיונות, על מה אפשר לעשות ואיך לפתח. זה הגיע למצב שהפכנו למשפחה לכל דבר. הוא הגיע מקנדה לחתונה שלי, לברית המילה של בני, הוא הגיע עכשיו כשקיבלתי את אות הנשיא. התרומה הכספית הגדולה של סידני גרינברג אפשרה לנו לגדול למימדים עצומים, בהשוואה לנקודה שבה התחלנו. בינואר 210 היינו עם 40 ילדים פעילים, היום אנחנו עומדים על כ-650 ילדים ובני נוער שפעילים אצלנו: 400 ילדים בחוגי ההוקי וההחלקה על הקרח, ועוד כ- 250 חוגי רולר וגליליות. יש לנו 11 קבוצות – 4 קבוצות רולר בליידס, ועוד 7 קבוצות הוקי קרח. סידני מממן 80 אחוז מהעלויות של הפעילות והפעילים בסביבות 20 אחוז. שעת אימון על הקרח עולה לנו 1,000 שקל לשעה. עוד לא דיברנו על שכר למאמנים, ציוד. רק לאחרונה סידני תרם 50 סטים של ציוד לאחד המועדונים מנצרת בעלות של כ- 3,000 שקלים לילד. את כל זה הילדים מקבלים בלי כסף. הם משלמים ביטוח בסביבות 1,600 שקלים לעונת פעילות, וזה כולל הסעות הלוך ושוב מכל רחבי הגליל העליון והתחתון ורמת הגולן, ציוד, שעות קרח ופעילויות חברתיות".

בשנים האחרונות הקבוצות שלכם מרבות להשתתף גם בטורנירים בינלאומיים ומחנות אימון. אלה דברים שגם במועדוני כדורגל וכדורסל בכירים לא חלק מהתפריט.

"זה עוד דבר שאפשר לזקוף לסידני גרינברג. הודות למעמדו בקנדה וארצות הברית קבוצות שלנו התארחו בחופשות לימודים בארצות הברית ובקנדה, צפו מקרוב בקבוצות הוקי מהבכירות בעולם. אנחנו יוצאים בשנתיים האחרונות גם למזרח אירופה, למחנות אימונים. הילדים משלמים רק את עלות כרטיסי הטיסה. במזרח אירופה אין קהילות יהודיות גדולות, אז הילדים משלמים הוצאות אירוח, אבל עלויות הטיסה והשהייה נמוכות הרבה יותר. המועדון דואג להם לאירוח בקהילות היהודיות, לארוחות, להסעות ולכל הלוגיסטיקה. הביקורים שלנו זוכים לפרגון תקשורתי בקנדה, זה הגיע למצב שבקנדה קבוצות NHL מהבכירות ביותר מתחרות על הזכות לארח אותנו. קבוצות שלנו זכו להתאמן באולמות מדהימים, זכו להתארח במתחמי VIP במשחקי ליגה אטרקטיביים זכו לערוך אימונים עם שחקנים בכירים. בפיטסבורג – אחת מהקבוצות הבכירות בהוקי העולמי – קבוצה בסדר גודל של באיירן מינכן בכדורגל, הייתה לנו חוויה מדהימה. בהפסקת המשחק העלו שחקנים שלנו לתחרות פנדלים ושחקן שכבש את השער היפה ביותר קיבל מקל משחק בשווי 300 יורו".

 

ילדים מכל הדתות ומכל סוגי האוכלוסיות שוברים את הקרח. אחת מקבוצות הילדים בזמן משחק.
ילדים מכל הדתות ומכל סוגי האוכלוסיות שוברים את הקרח. אחת מקבוצות הילדים בזמן משחק.
 

המועדון שלכם משמש כגשר לקירוב לבבות בין אוכלוסיות שונות שיש בגליל ובגולן: יהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים עלוואים. איך זה עובד בשטח?

"הסוד הוא שאנחנו יוצרים את זה דרך הצד המקצועי. אין לנו החלטות פוליטיות בחלוקת הקבוצות לרמות. הילדים לא טיפשים, ואם אנחנו נערבב קבוצות שיהיו בהן פערים גדולים רק כדי לקדש ערכים של דו-קיום, זה פשוט לא יתפוס. לא משנה מאיפה הילדים באים, ערבים, דרוזים, עלוואים, יהודים. הם באים בשביל ספורט ולא מכוונה לשלום עולמי. כל עוד נשמור על הרמה המקצועית, נצליח לייצר ביניהם קשר טוב וכבוד הדדי. הפעילות יצרה ויוצרת הרבה חברויות אמיתיות. גם כשחשבנו על זה הטלנו ספק לגבי סיכויי ההצלחה. יש הרבה הורים שפשוט אומרים שההוקי שינה את התפיסה שלהם על הצד השני. זה מגיע למצב שילדים וילדות מכל הצדדים הפכו לחברים טובים גם מעבר לפעילות, גם ברמה המשפחתית. כשאנשים נחשפים אלה לאלה ממקום של הנאה משותפת, ממקום שבו כולם יודעים שהם מקבלים את היחס שלהם ממקום אמיתי ולא מאיזשהי יוזמה שעשויה להצטייר כמזויפת או לא אמיתית, יש סיכוי ליצור קשרים טובים ופרגון".

איך רמת המעורבות של ההורים אצלכם? גם בהוקי קרח יש הורים שחושבים שהם מבינים יותר מהמאמן?

"לנו חשוב מאוד שההורים יהיו מעורבים, אבל לא מתערבים. אנחנו עושים להם הכרה עם הענף, תוך כדי הפעילות של הילדים הם נשאבים לזה גם ומתחילים להבין יותר. כמובן שיש מקרים שבהם הורים מתלוננים שבנם לא שיחק מספיק לדעתם או למה בתם לא טסה למחנה. אי אפשר לרצות את כולם. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי לתת לכולם יחס מכבד".

למרות כל התמונה האידילית שאתה מצייר. הענף שלכם עדיין נראה שלא זוכה לחשיפה שהוא ראוי לו וגם לא להכרה מספקת מצד המדינה. אתה גם מרגיש כך?

"האמת שהטקס בבית הנשיא הרגיש לי, שזו בעצם פעם ראשונה שקיבלנו הכרה מהמדינה. קיבלנו לאורך השנים תקציבים מהטוטו דרך ההתאחדות עבור קבוצות שמשחקות בליגה. מעבר לזה לא קיבלנו הכרה בישראל עבור הפעילות שאנחנו עושים, לא תמיכה כלכלית ולא שום דבר. החשיפה התקשורתית מאוד חשובה: בזכות ההכרה אנשים מבחוץ באים ולומדים ורוצים להצטרף. לצערי, גם ההוקי הוא ענף ספורט פוליטי, גם בהוקי קרח יש הרבה פוליטיקה ברמה הארצית. אני אומר את זה בתור חבר דירקטוריון. אני שם לרגע בצד את כל הגורמים שמסביב ומסתכל על האנשים הקטנים בשטח. אני בדעה שלא צריך להתאמץ הרבה כדי לעשות משהו טוב לחברה, זה עניין של החלטה".
 

אתה אדם מאוד עסוק, למה לך להקדיש כל כך הרבה זמן בהתנדבות למטרה הזו?

"בסופו של דבר זה כיף, זה נותן הרבה סיפוק. בתור מתנדב שלא מקבל שכר ואין לך רווח כספי מזה, אני חושב שלקבל הכרת תודה מאות הנשיא זה אחד הדברים הכי חשובים שאפשר להעלות על הדעת. כל היום אתה סביב זה ולא רק בשביל עצמך, אתה עושה בשביל הדרך והרעיון שבחרת".

 

גם את האישה הוא מצא בהוקי. לבב וינברג, עם רעייתו ענת והבן הראל.
גם את האישה הוא מצא בהוקי. לבב וינברג, עם רעייתו ענת והבן הראל.

לפני מספר חודשים תכנית תחבורה שאתה היית מיוזמיה המרכזיים, יצאה לדרך. ספר לנו על כך.

"אנחנו חברים באשכול גליל מזרחי – התאגדות ראשי הרשויות בצפון. בתוך האשכול יש מחלקת ספורט ויש 4 ענפי ספורט חברים: הוקי קרח, שחיה, טניס וקייאקים. כתבתי תכנית לאיזשהו מערך הסעות שחשוב להקים באזור הצפון, ממטולה עד עמיעד דרך רמת הגולן, כדי שנוכל להביא ילדים מהכל האזור לפעילות הספורטיביות שמתקיימות כאן, כדי שלא תהיה בעיה לילד ממלכיה או אלרום להגיע לפעילות כלשהי. פנינו לכל המתנ"סים והמועצות ובזכות זה בנינו תכנית עשינו ריכוז של עיקרי הפעילויות וחתכי הגילאים והמינים, בנינו מערך הסעות עם לוחות זמנים, קווי אורך ורוחב. האשכול הגיש טיוטה למשרד התחבורה, קיבלנו תקציב חלקי לצאת לדרך. הקווים שמפעילה חברת "ברמה", מתחילים לפעול אחרי סיום יום הלימודים ועד השעה 9. הקווים אמורים לשרת את הילדים. אין פעילות משמעותית לילדים ונוער, שהם לא יכולים להרשות לעצמם להשתתף בה בגלל מצוקה תחבורתית. היום מגיעים אלינו מרמת הגולן המון ילדים ובני נוער, בזכות שיתוף פעולה של מועצה אזורית גולן. קו שנוסע מרמת הגולן למטולה משרת את כל הענפים. כרגע זה פיילוט לכל המערך ולאט לאט אני מקווה שנקבל תקציבים. הקווים עובדים במחירים מגוחכים, בעלות של 149 שקלים לחודש, כל ילדי ובני הנוער יכולים להגיע לכל חוג שהם רוצה. בזכות זה, נכנסה לתכנית פעילויות של מדעים במכללת תל חי. ככל שנצליח לפתח את המערך ולהמשיך לקבל תמיכה מהמדינה, נצליח להחדיר את הפעילות הספורטיבית והמדעית בכל אזור הצפון וכולם נהנים. חשבתי קודם כל על זה לצרכים של ההוקי קרח, מפה זה התחיל, היום היא תכנית שמשרתת מכל יישוב באזור".

 

גם בקנדה מפרגנים. לבב וינברג בראיון לאחד מערוצי הטלויזיה הקנדים.
גם בקנדה מפרגנים. לבב וינברג בראיון לאחד מערוצי הטלויזיה הקנדים.
 

איך מקבלים בבית את הפעילות שלך סביב ההוקי?

"המשפחה מאוד מפרגנת. מאוד שמחה איתי ביחד. כל המשפחה הגיעה לטקס ובתקופה לא פשוטה באמצע הקטיף וגם ירושלים. סיימנו את הקטיף מוקדם ונסענו. יש להם חלק נכבד בזה. אשתי הכירה אותי אחרי שאני הכרתי את ההוקי, אז היא קיבלה את זה כמצב נתון. הדבר הטוב ביותר שיצא לי מההוקי זו ההיכרות עם אשתי. אישה יקרה שידכה בינינו, אחרי שהיא הביאה את האחייניות שלה לאימון. התחלנו לצאת, התאהבנו ומשם נוצרה זוגיות והקמנו משפחה. אני מקבל ממשפחתי הרבה הבנה ל"חיידק" הזה. כשיש תמיכה מהבית אפשר להפוך עולמות".

משפחתו של לבב וינברג מציגה את הזווית שלה לעניין: "כאשר נודע לנו שלבב זכה באות הנשיא למתנדב, התרגשנו מאוד. אנו בבית מעריכים מאוד את פועלו של לבב, מנסים לתמוך בו ככל שניתן, אך כאשר מגיעה הערכה ממוסד כמו בית הנשיא, ההתרגשות עולה למימדים חדשים. אנחנו רואים מקרוב את הזמן, האהבה והיחס שלבב משקיע בבית הספר והקמת יש מאין שכזו מפליאה אותנו גם היום, 6 שנים לאחר הקמת בית הספר, צמיחתו והתפתחותו. ברור לנו שכל זה לא היה קורה ללא עזרה וסיוע של חבריו להוקי, ושיתוף פעולה של אנשים רבים שלוקחים חלק חשוב בבית הספר - המקום החשוב והנכון הזה, במושבה מטולה. אנו שמחים שחוג ההוקי, שתרם ללבב כל כך הרבה בצעירותו, מצליח לתרום היום לבני נוער וילדים נוספים, בנוסף לגישור ולחיבור בין המגזרים השונים הנוצרים בבית הספר על בסיס יומי. לבב תמיד היה מקור גאווה עבורנו- בבית, במטעים, בצבא, במשפחה ואנחנו מודים לכל העוסקים בדבר".

מה אתה מאחל לעצמך?

"אני משחק בקבוצה חובבנית, אבל עדיין משחק. ביום שאפסיק לשחק אפסיק עם ההוקי. אני בקבוצה השניה. נותן לצעירים ולמוכשרים להביא את ההישגים. אני שומר על המקום של ההנאה. אז אני מאחל לעצמי שאמשיך לדלות הנאה הן מהמשחק והן מהפעילות הניהולית, שנמשיך לפתח את המועדון ולעזור לענף להתפתח וניתן ליותר ויותר ילדים ובני נוער להיכנס לעולם הזה של ההוקי".

 

בבית מפרגנים ותומכים. לבב וינברג, בנו, הוריו ואחיותיו - חגית ועינב.
בבית מפרגנים ותומכים. לבב וינברג, בנו, הוריו ואחיותיו - חגית ועינב.

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital