זה הזמן לגלות עולם ומלואו בעבור חיות המחמד שלכם. אביזרים, ציוד ומכירת דגים. צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים.
view counter
בשביל אירוע בלתי נשכח צריך מוסיקה בלתי נשכחת. לכן חשוב לבחור די ג'י מקצוען שיודע לקרוא את הקהל. מאור מיוזיק - מוסיקה, הגברה
view counter
מחפשים מועדון כושר עם מגוון רחב של חוגים ומכשירים מתקדמים? הצטרפו עוד היום למשפחת הכושר החזקה של בי אקטיב
view counter

כדורגל: ראשונים מלמטה

מאת: 
אורי שמיר
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
14.05.18

עירוני קרית שמונה סיימה עונה כאלופת הפלייאוף התחתון, בזכות ניצחון 1:2 במשחק החוץ מול מ.ס אשדוד. רשמים מהמשחק וסיכום העונה בכתבה הבאה.

עונת הכדורגל 2017/18 הסתיימה עבור קבוצת הכדורגל של עירוני קרית שמונה. עונה שנפתחה עם התקציב הגבוה ביותר בתולדות המועדון, שהוערך בכ-30 מיליון שקלים, תקציב שמטבע הדברים הגביר את הציפיות לעונה שתסתיים במאבק על כרטיס למסגרת אירופאית, אך בפועל מסתיימת ב"זכייה" באליפות הפלייאוף התחתון. הקבוצה של חיים סילבס ויניב לביא התייצבה אמש למשחק הליגה האחרון שלה – משחק חוץ מול מ.ס אשדוד, כשהיא יודעת שניצחון ישמור על המקום השביעי בטבלה. לשערה של הקבוצה חזר השוער איתמר ניצן, ככל הנראה במשחקו האחרון בקבוצה לפני מעבר לקבוצה בכירה יותר. במשחק שלא התעלה לרמה גבוהה ניצחה קרית שמונה 1:2, במידה רבה בזכות שני שערים שנכבשו בתוך 3 דקות – האחד שער עצמי של הבלם ניר ברדע בדקה ה-39 והשני מרגלו של הקשר עידו דוידוב בדקה ה-42. שמונה דקות בתוך המחצית השניה שער שכבש אור אינברום צימק את התוצאה ל-2:1, אך קרית שמונה הצליחה לשמור על יתרונה עד לסיום המשחק.

הרכב עירוני קרית שמונה: במשחק: איתמר ניצן, מרכוס דיניז, עידן נחמיאס, איאד אבו עביד (קרלוס קויאר - 75),  מילוש רדיוביץ',  אפונסו טיירה, סאן מנחם (סמואל בראון - 76), עידו דוידוב (שון וייסמן - 86), עומר לקאו, נייג'ל האסלביינק ומוחמד שאקר.

 


בעונה הבאה יקוו לקטוף פירות של עבודה בעונה הזו. הצוות המקצועי של עירוני קרית שמונה (צילום: פושקו)

עכשיו, כשהעונה הסתיימה, הגיעה זמן לסיכומים. השחקן המצטיין, השחקן המאכזב, תגלית העונה, תפקוד המאמנים, הפארסה הגדולה, המשחקים ששווים אזכור לטוב ולרע, מבט לעתיד עם דגש על שחקני בית ועוד.

מה אומרים המספרים?הסיבוב הראשון של הליגה התאפיין בצבירה של 19 נקודות, בסיבוב השני צברה הקבוצה 13 נקודות בלבד – שזהו קצב צבירה שמאפיין קבוצת תחתית, לא קבוצה שמטרותיה להשתלב בחלק העליון של הטבלה. בניגוד לעונה שעברה, בפלייאוף התחתון גילתה הקבוצה רצינות וכבוד למקצוע, צברה 13 נקודות מ-21 אפשריות ושילבה לפרקים שחקנים חריגי גיל מקבוצת הנוער דוגמת החלוץ רותם חטואל – שהבקיע במשחק הניצחון 0:4 על הפועל עכו בשבוע שעבר והקשר סמואל בראון. איך שלא יהיה, כשמסתכלים על צבירת הנקודות של קרית שמונה, מעבר לזה שהיא נמוכה, המאזן שלה במשחקים מול הקבוצות שהעפילו לפלייאוף העליון הוא נחות  ועומד על 8 נקודות מ-36 אפשריות – נתון הממחיש בצורה הטובה ביותר את ההבדלים בין קרית שמונה לקבוצות שסיימו מעליה בטבלה.

שערים לכאן ולכאן: עירוני קרית שמונה סיימה את העונה הזו עם 39 שערי זכות – 11 מהם נכבשו בשבעת משחקי הפלייאוף התחתון. ב-26 משחקי הליגה הסדירה כבשה הקבוצה 28 שערים בלבד – כמות נמוכה משבע הקבוצות שסיימו מעליה. ברור לכל בר דעת, שמדובר בכמות שערים נמוכה מאוד, לא כזו שבאמת מאפשרת התמודדות על מקום בחלק העליון של הטבלה. בחלק ההגנתי המצב יותר טוב, הקבוצה ספגה 36 שערים העונה – 30 מהם במשחקי הליגה הסדירה, אותה היא סיימה כקבוצת ההגנה החמישית בטיבה בליגה.

 


הכניס יציבות למשחק ההגנה. קרלוס קויאר (צילום: פושקו)

 

הפארסה הגדולה: הקיץ האחרון לא היה הראשון שבו הושמעו איומים מצד מנהלת הליגה, שהאצטדיון העירוני בקרית שמונה לא יורשה לפתוח את העונה – עד שיושלמו בו שיפוצים. בניגוד לעונות קודמות, שבהן עיגולי פינות כאלה ואחרים אפשרו את פתיחת העונה והתנהלותה, הפעם מנהלת הליגה עמדה על שלה. בעיריית קרית שמונה, כמה לא מפתיע, לא הצליחו לעמוד בדד ליין לשיפוץ האצטדיון – והקבוצה מצאה את עצמה בתחילת העונה נודדת לארח משחקים במסגרת גביע הטוטו ואת שני משחקי הליגה הראשונים באצטדיון בעכו. במשחק מול מכבי ת"א, שנערך בשלהי חודש אוגוסט (זמן חופש הגדול), משחק שהיה משחק הליגה הביתי הראשון של קרית שמונה, רק כ-200 אוהדים של קרית שמונה נכחו – לעומת למעלה מ-2000 תל אביבים. מעבר לזה שזה היה מביך לתדמית של המועדון, שערו לעצמכם כמה כסף יכול היה להיכנס לעיר אילו המשחק היה נערך בקרית שמונה לעיני למעלה מ-4000 אוהדים משני הצדדים, שרבים מהם מן הסתם היו עוזרים לפרנסתם של קופאים, אנשי אבטחה, רוכלים, מסעדות ומזללות בעיר. כמה חבל.

מכים את הסטטיסטיקה: עד לעונה האחרונה עירוני קרית שמונה לא הצליחה לנצח את מ.ס אשדוד בביתה במשחק ליגה, מאז עונת הבכורה בליגת העל – אי שם בעונת 2006/7. העונה הזו קרית שמונה ניצחה פעמיים את אשדוד בביתה – 0:2 בסיבוב הראשון ו-1:2 אמש. מנגד, עד לעונה האחרונה אשדוד לא הצליחה לנצח את קרית שמונה בצפון. העונה הצליחה הקבוצה מעיר הנמל הדרומית לעשות זאת בסיבוב השני, כשהפכה פיגור של שער אחד לניצחון 1:2.

הניצחון הגדול ביותר העונה: בעונה די עגומה קשה למצוא הרבה ניצחונות הירואיים. בליגה לא היה אפילו אחד כזה. במשחק הגומלין של רבע גמר גביע המדינה מול האלופה הפועל באר שבע, הצליחה עירוני קרית שמונה לנצח 0:1 ולהעפיל לחצי הגמר אחרי היעדרות של ארבע עונות. שער חשוב שכבש נייג'ל האסלביינק בדקה ה-11 סלל את דרכה של הקבוצה לשלב הנכסף, בו נחלה הקבוצה הפסד כואב 3:2 מבית"ר ירושלים ו"האקס" בני בן זקן, שאחרי מחצית נוראית מבחינתם הצליחו לנצל את העובדה שקרית שמונה כבשה רק שער אחד, כדי לחולל מהפך ולנצח.

 


לוי גרסיה ייכנס לנעליו הגדולות? נייג'ל האסלביינק, שחקן ההתקפה המרשים של העונה (צילום: פושקו)

 

כבשות שחורות בשרון :שתי נציגות השרון בליגה, שחולקות את אותו אצטדיון, היו גם היריבות הכי מעצבנות לעירוני קרית שמונה. ראשונה ובכירה היא מכבי נתניה, שניצחה את שני המפגשים מול קרית שמונה – שבשני המשחקים ספגה שני שערים בתוך עשר דקות במהלך המחצית השניה והתפרקה. במשחק ההפסד 3:1 בנתניה השערים הללו הגיעו זמן קצר ביותר אחרי שנייג'ל האסלביינק כבש שער שוויון בדקה ה-65, במשחק בקרית שמונה ספגה הקבוצה שני שערים בתוך עשר דקות – אחרי שצעדה ביתרון 0:1 בתחילת המחצית הראשונה. הפועל רעננה, שתיזכר לעד לשימצה כמי שמנעה מקרית שמונה העפלה היסטורית לליגת העל בעונת 2003/4, שפתחה את העונה עם תיקו 0:1 מול קרית שמונה, חגגה פעמיים בצפון: במשחק הליגה ניצלה הרחקות של שני שחקנים מקומיים, כדי לנצח 0:2. במשחק הפלייאוף התחתון שער מהיר של שמעון אבוחצירא סלל את דרכה של רעננה לניצחון 0:1.

שחקן מצטיין: קרלוס קויאר – הבלם הספרדי בן ה-37, שהגיע ממכבי פ"ת, אחרי קריירה מפוארת בליגות הבכירות באנגליה ובספרד, היווה עוגן במשחק ההגנה של הקבוצה ועזר מאוד מניסיונו להכניס מהר לעניינים את הבלם הצעיר עידן נחמיאס. בעונה הבאה ככל הנראה קויאר לא ימשיך בקרית שמונה ואין ספק שחסרונו עלול להיות מורגש מאוד.

שחקן מאכזב: שובל גוזלן – בעונתו החמישית כשחקן בוגרים, רבים ציפו מהחלוץ הטברייני בן ה-24 לעשות מעין עונת פריצה עם סך דו ספרתי של שערים, אלא שגוזלן לא גילה יציבות ולא שיחק בקביעות העונה וסיים את העונה עם 7 שערים בלבד לצד החמצות רבות.


הפתעת העונה: עידן נחמיאס. הבלם הצעיר בן ה-21, שהגיע לקבוצת נערים ג' של קרית שמונה אחרי ששיחק בקבוצות הילדים של מ.ק קצרין, השתלב בצורה מצוינת במשחק ההגנה של הקבוצה והשתלב גם במשחקיה של הנבחרת הצעירה של ישראל. השחקן מגלה ביטחון, הבנת משחק, כושר משחק טוב ובסך הכל עשה מעבר חלק מהנוער לבוגרים בצורה מרשימה – דבר לא מובן מאליו, במועדון שכבר שנים לא שילב בצורה עקבית שחקן שגדל במועדון מגיל צעיר.דבר לא מובן גם בהתחשב בתפקידו, שכן ידוע שבכדורגל הישראלי יש מצוקה גדולה של שחקנים בעמדת הבלם.

תגלית העונה: עומר לקאו. הקשר האנרגטי בן ה-20, שהגיע לפני שנתיים וחצי לקבוצת הנוער אחרי שגדל במחלקת הנוער המפוארת של מכבי ת"א, הוקפץ לקבוצה הבוגרת במשחקי הפלייאוף כבר בעונה שעברה, הוקפץ בתחילת הסיבוב השני לקבוצת הבוגרים והפתיע בענק. זה החל  עם שער יתרון במשחק התיקו 1:1 הביתי מול בית"ר ירושלים, המשיך עם שער נוסף במשחק הגביע מול הפועל עפולה (0:3), כשלאחר מכן תרם את חלקו גם בבישולי שערים. בפלייאוף התחתון כבש שער בניצחון 0:2 על בני סכנין.

 


הפתעה נעימה. עומר לקאו (צילום: פושקו)

 


 


צוות מקצועי: במבחן התוצאה חיים סילבס ויניב לביא לא הצליחו להביא את הקבוצה ליעדים שהוצבו להם. עם זאת, אין ספק שהקבוצה סבלה גם בצורה מוגזמת מחוסר מזל משווע בכל מה שקשור להבקעת שערים. שני המאמנים הצליחו לקדם שחקנים צעירים ובסך הכל, בל נשכח שהעונה עברה הקבוצה תחלופה גדולה בסגלה – ונדרש זמן לחיבור ויצירת דבק. אם הקבוצה תשמור על השלד שלה ותתחזק בתחליפים הולמים לשחקנים שעשויים לא להמשיך, דוגמת נייג'ל האסלביינק וקרלוס קויאר, ובנוסף תחזק את עצמו במגן ימני, חלוץ רחבה חד וקשר מרכזי דומיננטי, היא תוכל ליהנות מפירות ההשקעה של העונה הזו.

נקודה למחשבה: שחקני בית זו סוגיה שחפרתי עליה רבות ואמשיך לעשות זאת. עירוני קרית שמונה לא נהנית מקהל גדול, מאחר ורבים מאוהדי הכדורגל באזור גדלו על קבוצות אחרות מליגת העל ויש כאלה שגם גידלו את ילדיהם על אהדה לאותן קבוצות. אל תתרשמו ממספרים של 6,000 אוהדים במשחקי גמר הגביע בעבר, רבים מהם אוהדים של קבוצות אחרות שהגיעו לתמוך בקרית שמונה – מאחר והיא לא שיחקה מול הקבוצה שאהודה עליהם. לקרית שמונה אין הרבה אוהדים, שהיא הקבוצה הראשונה שלהם. עצוב מאוד שקבוצה שמחירי המנויים שלה הם הזולים בארץ, אין ברדיוס של 100 קילומטר קבוצה אטרקטיבית יותר ממנה, מושכת מאות בודדות למרבית משחקיה - ובבקשה בלי מתמטיקה בשקל, של אחוזים ביחס לכמות האוכלוסיה – כי יש יישובים בצפון עם פחות אוכלוסייה וקבוצות בליגות נמוכות, שמביאות הרבה יותר קהל למשחקי הבית ואפילו משחקי החוץ. זוכרים מה היה כאן, כשהפועל שפרעם מליגה א' הגיעה למשחק גביע?. עוד משהו: גם בלי הסיפורים על הצביון הדתי של העיר, כי גם בימי חול לא ראינו את היציעים עולים על גדותיהם.

 

 


למי כיף לשחק באווירה כזאת? חלק נכבד מיציע אוהדי קרית שמונה במשחק מול הפועל אשקלון (צילום: פושקו)

כדי לייצר הזדהות הקבוצה מוכרחה להגדיל את הצביון המקומי שלה. בשנים האחרונות שיחקו כאן הרבה שחקנים, שהושקע כסף רב בהבאתם ולא נתנו תוצרת רבה – בוודאי לא כזו ששווה ויתור על שחקני בית. דוגמאות בולטות: רועי שוקרני – שאם מקומו היה ניתן בזמנו לקובי בן חמו או אהוד מערבי, לא היינו מרגישים הבדלים גדולים. העונה הזו, האמינו לי שאם אלון בוזורגי או לירון אלימלך - שקורעים רשתות בליגה א', היו תופסים את מקומו של שון וייסמן – שכבש שלושה שערים בלבד, לא היינו מרגישים הבדלים מהותיים לרעה. אם אופיר טקיאר היה תופס את מקומו של שגיב יחזקאל – שתרומתו לחלק הקדמי העונה במספרים היא אפסית, אני גם בטוח שלא היינו רואים הבדלים לרעה. כנ"ל לגבי מה שהיה קורה אם בשתי העונות האחרונות את מקומו של עידו דוידוב היה תופס נאור עבודי. אם היינו רואים בקרית שמונה שחקנים מובילים כמו שהיו כאן בעבר - דוגמת רועי קהת, ברק בדש, שמעון אבוחצירא, בראיין גרזיצ'יץ ודומים להם באיכויות ובמספרים, לא הייתי מלין על סוגיית שחקני הבית באותה עוצמה.עם כל הכבוד לשחקני הסגל של קרית שמונה בשלוש העונות האחרונות, רובם הגדול לא הותירו חותם ואימפקט כאלה גדולים, שמצדיקים קיום של קבוצה עם ייצוג ביתי שורשי מינימילי ביותר.

 


מה שון וייסמן נתן, שהוא לא יכול היה לתת? אלון בוזורגי

 

אגב, שמתם לב שמאז שאדריאן רוצ'ט לא בקבוצה, היא כמעט בקביעות חלק מהנוף של החלק התחתון בטבלה? אותו רוצ'ט הושאל לנצרת עילית מליגה א' בעשור הקודם, ובדיוק באותה עונה קרית שמונה ירדה ללאומית. מהרגע שרוצ'ט חזר בלאומית ועד שעזב, קרו רק דברים טובים: אליפות וגביע היסטוריים, שני גביעי טוטו, הגעה לשלב הבתים של הליגה האירופאית ושלב הפלייאוף של ליגת האלופות. יכול להיות שתרומתו במספרים וגם על המגרש לא תמיד הייתה במיטבה ובשיאה, אבל הערך המוסף שלו בחדר ההלבשה ובעזרה לשחקנים צעירים הוא בל ישוער, וגם העובדות מדברות בעד עצמן:עם רצ'ט היה הרבה יותר שמח. יהיו כאלה שיצחקו מהשמות של שחקני הבית שציינתי כאן, יגידו שעובדה שהם לא בליגת העל, אבל אינכם מודעים לרתיעה של קבוצות מליגות בכירות לקחת כדורגלנים מאזורים מרוחקים שכרטיס השחקן שלהם לא שייך למועדון הקולט. במועדונים בליגות הבכירות לא מתלהבים לקלוט שחקנים כאלה, מאחר וברבים מהם נרתעים מתשלום על השכרת דירות לשחקנים והוצאות מוגדלות על דלק. עוד דבר: האמינו לי שלשחק במגרשים הקשים והרעועים של ליגה א' צפון – במשחקים שבהם יש הרבה יותר מלחמה מכוערת מכדורגל, בקבוצות שעיכובי והלנת שכר הן דרך חיים עבורן, זה הרבה יותר קשה מלשחק בליגת העל, מה גם שבקרית שמונה של השנים האחרונות לא שיחקו שחקנים עם רזומה כל כך מרשים, שמצדיק התעלמות משחקני הבית. כל עוד עירוני קרית שמונה לא תעצים שחקנים מתוצרת מקומית, היא תתקשה לייצר סביבה הזדהות גדולה מצד הקהל ותתקשה לייצר אתגרים מקצועיים אצל שחקני ומאמני מחלקת הנוער – שעליה ארחיב בקרוב בטור סיכום עונה מאוד נוקב.

 

היו ימים. אדריאן רוצ'ט חוגג אליפות עם עירוני קרית שמונה.
מאז שעזבת, הרבה השתנה כאן. אדריאן רוצ'ט חוגג אליפות על כתפיו של שמעון אבוחצירא (צילום: פושקו)

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital