והיא בכלל הגיעה מהקראטה…

רזאן זהוה מהכפר מג’דל שאמס הצטרפה לפני שנה לקבוצת הנוער של מועדון טריאתלון גליל עליון, לאחר שאת דרכה הספורטיבית היא התחילה בקראטה. שמחים להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”.

קבוצות מועדון טריתאלון גליל עליון גדלות להן מעונה לעונה ומתחדשות באנשים מרקעים שונים. לפני כשנה הצטרפה לקבוצת הנוער רזאן זהוה, שבחודש הבא תחגוג יום הולדת 18. רזאן זהוה, תושבת הכפר הדרוזי מג’דל שמס שבגולן, היא ספורטאית בעלת רקע מגווון. את הדרך הספורטיבית שלה היא החלה בקראטה, בהמשך התחברה לרכיבת אופניים ועם הזמן גם הטריאתלון נכנס לחייה.

רזאן אמנם עדיין לא נטלה חלק בתחרויות, אבל כששמענו את מאמנה, יואב ביטון, שהוא גם המנהל המקצועי של המועדון, קיבלנו את כל הסיבות להעניק לה את תואר “ספורטאית השבוע”: “רזאן הגיעה אלינו בשנה הנוכחית. היא הגיעה מרקע של אופניים ורצתה לעשות מעבר לקבוצה של טריאתלון, קיבלנו אותה בזרועות פתוחות. היא הגיעה עם רקע ויכולות באופנייים, היו חסרים לה התחומים של הריצה והשחייה ואנחנו עשינו את החיבור. יש לה יכולות מאוד טובות, היא משקיעה, היא מסודרת, גם בימים שיש לה בעיות עם הלימודים היא עושה אימון אישי שעה לפני שכולם מגיעים. היא השתלבה בצורה מצוינת בקבוצה, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה חברתית. ממש בתקופה הזו היה הייתה אמורה להתחיל את החלק התחרותי, אבל זה מתעכב בגלל הקורונה. אני בטוח שכשיגיע הזמן, היא תתבלט בתחרויות. יש לה את כל מה שספורטאים צריכים: רצינות, התמדה וגם יכולות”. מכאן נמשיך לראיון שביצענו עם רזאן.

שחקנית חיזוק מהגולן

רזאן, ספרי לנו על הדרך הספורטיבית שעשית עד כה?

“אני מגיל קטן בתחום הספורט ותמיד מתאמנת. בגיל 6 שנים התחלתי בקראטה למשך 7 שנים. עזבתי כי אין עתיד במקצוע הזה אצלנו בכפר . אחר כך חיפשתי את דרכי, במטרה להשתלב בענף שבו אוכל לשאוף גם לתחרויות בינלאומיות. בגיל 15 פגשתי מאמן אופניים בכפר שלנו, התחלתי לרכב על אופניים, באותו הזמן לא ידעתי שיש טריאתלון בעולם. התחלתי לחפש עוד קצת אפיקים ספורטיביים ומצאתי עולם מלא וממש התחברתי לתחום הזה והחלטתי שאני רוצה להיות חלק ממנו”.

איזה מקום הספורט תופס בחייך?

“הספורט תופס מקום מרכזי בחיים שלי. לא עובר יום בחיים שאני לא חושבת על החלום שלי, אם אני עושה נכון את הדברים ובמה עלי להשתפר. התהליך היום יומי שאני עוברת משלב כל מיני סוגים של אימונים לפי התוכנית, אני מכינה אוכל בריא ומתאים לספורטאים, רואה כל מיני סרטונים על ספורטאים וגם מחפשת מידע על הספורטאיות האלופות בעולם . אני עושה את זה כדי לקחת מוטיבציה ואנרגיה חיובית ולדחוף את עצמי כדי להגיד רחוק”.

מצאה מסגרת ספורטיבית וחברתית אידיאלית

איך השתלבת בקבוצת הטריאתלון?

“הצטרפתי לקבוצה שלא הכרתי בה אף אחד מחברי הקבוצה וגם מצוות המאמנים, כולם גם שונים מבחינת השפה והמנטליות שלהם. בהתחלה חשבתי שזה יהיה קשה בשבילי להתמודד עם קשיים כאלה – ובאמת זה היה קשה בהתחלה, אבל מה שהצחיק אותי הוא שבזמן שהחברים היו מתבדחים, הייתי רוצה להשתתף איתם ולצחוק איתם בבדיחה משלי – אבל בזמן שהייתי חושבת מה להגיד ולתרגם לעברית, הם כבר נכנסו לבריכה. כעבור תקופה קצרה התחלתי להשתלב איתם, לדבר – למרות שלא היה לי ניסיון קודם. המאמן והקבוצה קיבלו אותי והתחלתי להרגיש נוח ושייכת יותר לקבוצה. אני שמחה שהם ממש חברים טובים וגם המאמן הוא נותן מהלב. הם עוזרים . אני מרוצה שהתחלתי להתאמן באופן מקצועי עם קבוצה מקצועית, אני מרוצה שיש לי מאמן יכולה לשאול אותו הכל על האימון ולהתיעץ אותו בכל זמן. בקבוצה כזאת אני בטוחה שאני הולכת להתקדם ולהחזק ולהתאמן טוב וברוש וראשונה להנות ולהגיע למטרה שלי. הרגע הספורטיבי הכי שמח שלי, היה כאשר הצלחתי לשחות עם חבר בקבוצה ולהתמודד בקצב שהיה קשה מאוד בשבילי – וכאשר סיימנו אמר לי המאמן כל הכבוד – העיקר לסיים”.

מי המודל שלך להשראה?

“קטי קורטני – אלופת העולם ברכיבת אופני הרים. היא ממש חמודה, היא גם לומדת ביולוגיה באוניברסיטה מאוד יוקרתית בארצות הברית. התכבתי איתה דרך אינסטגרם ושאלתי איך היא מסתדרת בין הלימודים והאימונים, היא השיבה שזה קשה מאוד אבל צריך כל יום לעשות תוכנית מתאימה והיא אמרה לי “you got this “.

מה החלום הגדול ביותר שלך?

“החלום הספורטיבי הגדול שלי הוא להיות אלופה, מקצועית ולהגיע למקום רחוק לאולימפיאדה”.

שאיפות מעבר לאופק