מחפשים אימון פונקציונאלי המשלב קרוספיט, TRX ואקסטרים? אימוני כושר אישיים וקבוצתיים במתחם מאובזר וחדשני. קרוספיט קריית שמונה
view counter
זה הזמן לגלות עולם ומלואו בעבור חיות המחמד שלכם. אביזרים, ציוד ומכירת דגים. צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים.
view counter
השכרת ומכירת במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter

מכבי פרנקפורט בכדורסל

דור אלון גז גליל עליון - אספקת פתרונות גז
view counter
EMS Plus ראש פינה - סטודיו אימוני כושר בשיטה מהפכנית
view counter
אוחנה סנטר - המרכז לאספקה טכנית
view counter
הפיראט האדום - חנות הצעצועים הזולה בצפון!
view counter
LP מחשבים - לאנשים שבאמת אוהבים מחשבים
view counter
עולם ומלואו - מוצרים לצימרים ומוצרי צריכה לשוק המוסדי
view counter
דוגי סטייל - מזון וציוד לחיות מחמד, מספרה לכלבים וחתולים
view counter
המרכז לטניס בישראל סניף קרית שמונה
view counter
אורי רובין - רפואה סינית משלימה
view counter
Shay Dekel Store - סטודיו לעיצוב ותפירה בהתאמה אישית
view counter
מגזין אופניים - האתר השיתופי המוביל לרוכבים
view counter
בי אקטיב - ביגוד ספורט מקצועי
view counter
הגר - קונדיטוריית בוטיק ביתית
view counter
צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים במחירים מפתיעים
view counter
בייקרס אליפלט - המרכז הצפוני לרוכבי אופניים
view counter
Sweat Box קריית שמונה - אימון פונקציונאלי במתחם כושר חדשני בגליל העליון
view counter

החברים של ענר - בלוג מס' 10: Strawberry

מאת: 
ענר לברון
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
02.05.10
Strawberry

המיטה הייתה ארוכה משחשבתי אך יאנקוביץ לא התרגש, ניסע עם דלתות פתוחות הוא אומר לי בשפת הסימנים, ואני משייט ברחובות פרנקפורט עם טרנזיט מסחרית באורך של מיניבוס. תלתליו הג'ינג'ים של יאנקוביץ מבצבצים מבעד לחלון הקטן שמאחורי הנהג, מידיי כמה שניות אני גונב הצצה להיות בטוח שיאנקוביץ (בעברו שחקן כדורגל גדול במכבי פרנקפורט) והמיטה שלי עדיין בחיים. יאנקוביץ שרוע על מזרון המיטה מצויד בבקבוק המים שקיבל ממני, תפס סיאסטה אמיתית. איש האחזקה הקרואטי של בית הדירות החדש שלי, ליאנקוביץ ולמיטה שלום, ולי מגיע להתחדש על דירה חדשה. עם פארק מתחת לבית, בריכות עם ברבורים, ונוף יפה בו נצפים גורדי השחקים של פרנקפורט...
 
סולסיאליטוס הבר/מסעדה המקסיקני שברחוב קיס היה מלא, הקוקטלים היו צבעוניים מתמיד, אנשים מכל הסוגים פיארו את המקום, המוסיקה הייתה קצבית ועכשווית, אוירה אמיתית של סוף שבוע גרמני, שום דבר לא רמז על העתיד לקרות... בעודי מנסה להבין על מה חברותיי מדברות בגרמנית, קול מוכר ביותר חודר את אוזניי, אני מתקשה להאמין, שתיתי בירה אחת, לא יכול להיות שאני שיכור, אבל הקול ממשיך להדהד, קצבו מתגבר לו אט אט, האם אני חולם?? לא!! זאב נחמה לא פחות ולא יותר, השיר "תותים" של להקת אתניקס בגרסת דאנס מזעזעת... אני מעט נבוך אבל לא יכול לשמור את זה בלב, ואני משתף את חברותיי תכירו "strawberry"... זה מגיע מישראל. העיניים שלי התרוצצו סביב וניסו לבחון את תגובות האנשים לשיר. את זה שאתניקס בהופעה חייה הייתה הקלטת הראשונה שרכשנו לוידיאו החדש אי שם בתחילת שנות ה- 90, זה שמאז אתניקס היו הלהקה הנערצת ביותר עליי, זאב נחמה היה הגיבור הבלתי מהורהר שלי, ואף הייתי עושה הופעות בשכונה עם חבריי לעיניי השכנים הנבוכים, זה שהייתי בהופעה שלהם בלונה פארק עוד לפני שהיו חצי מהמתקנים שם, כשאייל גולן עוד היה נער תימני ואלמוני שהצטרף לשיר או שניים. טוב את כל זה שמרתי לעצמי בכל זאת לא צריך להגזים... לא שווה לאבד שתי חברות בלילה אחד...
 
אחרי שהתאוששתי מהטראומה בבר המקסיקני עשיתי את דרכי לדירה המפורסמת של ראול (ראה פרקים 4,7). ראול מקבל את פניי בכניסה ומודה שיושבים כרגע בסלון מעל 20 איש כאשר את רובם הוא בכלל לא מכיר. היה אפשר למצוא שם חבורה של צרפתים, איטלקים, מספר יווניות, גרמנים, רוסייה ואפילו שכנה מקפריסין. השעה כבר הייתה מאוחרת אחריי 2 בלילה, ראול מוציא את החבורה לדרך, אני מהרהר עם עצמי האם אני בטיול מאורגן?? מי אלו כל האנשים האלו סביבי, מאיפה הם באו? ואיך ראול לא מכיר אותם? אנחנו עוצרים בבר טאקילות וראול מחייב אותי לשתות כוסית של טאקילה בתוספת פלח תפוז תבול בקינמון, כמו את שאר 20 האנשים האלמוניים. הרחוב נראה כמו מערב פרוע. מלא שיכורים, לכלוך, רעש וריח של שווארמות ונקניקיות מציף את הסמטאות. אנחנו נוחתים במועדון שמנגן מוסיקה שגורמת לי להתגעגע אפילו לביצוע "תותים" בגרסת הדאנס. טכנו מייאש וזול קורע את אוזניי וכעבור חצי שעה אני מחליט לנטוש, מגיע לדלת היציאה ומזהה סוג של נייר צבעוני על הרצפה. עושה הרושם שהנייר לא קיבל יחס חם מהבליינים, סימניי סוליות הנעליים ניכרים היטב, אני מחליט לאמץ אותו... לא יכול להיות סוף טוב יותר לערב הזוי שכזה יצאתי עם 40 יורו וחזרתי הביתה עם 90. בעודי כותב שורות אלו וודאי יושב לו גרמני שיכור ובוכה על הבילוי היקר שיצא לו...
 
בבוקר ה- 1 במאי כל הכבישים הקרובים לביתי סגורים לרגל מרוץ האופניים, יום הפועלים וכל העיר סגורה. אני מכיר את ה- 1 באפריל, אף אחד לא הכין אותי ל- 1 במאי... סתם ירדתי למכבסה (ראה פרק 9) וגם בסופר לא אזכה להיות. לפחות זכיתי לראות משהו שמעולם לא ראיתי בארץ. היא עמדה לה במרכז הצומת, שיערה הבלונדיני בצבץ מבעד לכובע, אני טועה מאיזה מגזין אופנה היא יצאה, הצומת הזאת מעולם לא הייתה כל כך יפה. לרגע לא עניין אותי שקיות הכביסה העמוסות שהכבידו על ידיי. עמדתי וצפיתי בה מסובבת מכוניות, ביד אחת מסמנת לעצור וביד השנייה מסמנת לעבור, נדמה שאפילו הקונוסים שמסביבה מתקשים להישאר אדישים לנוכח ההופעה המרשימה. שוטרת מושלמת מכוונת את התנועה ממש מתחת לביתי.
 
לא יכול לחתום בלוג וחוויות סוף שבוע גרמני מבלי להזכיר את הבחור שישב מאחוריי לפנות בוקר ברכבת ואת הסאונד של הקיא שהכה בי, לפחות שייראה כאילו חזר מבילוי אבל לדעתי הוא רק קם לעבודה. אני כבר וויתרתי על ארוחת הלילה...

 

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital