השכרת ומכירת במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter
זקוקים לחנות מחשבים איכותית עם שירות התקנות מקצועי ואמין? פתרונות מחשוב וסלולר לבית ולמשרד. LP מחשבים לאנשים שבאמת אוהבים מחשבים
view counter
מגוון מבצעים והנחות במיוחד לגולשי וספורטאי גליל עולה. סופר פארם ביג קרית שמונה
view counter

גבר של יותר מקבוצה אחת

מאת: 
אורי שמיר
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
10.10.16

יניב גרטי – מנהל מועדון רוגבי גליל עליון, שימש בעונה החולפת כמאמן קבוצות הגברים והנשים, ובמקביל שיחק גם בקבוצת הגברים. עם תחילתה של עונה חדשה, אנו שמחים להעניק לו את תואר "מאמן החודש".

כארבע שנים חלפו מאז מועדון רוגבי גליל עליון חידש את פעילותו באופן רשמי. במשך השנים המועדון התנהל עם משאבים מצומצמים מבחינת מגרשים ומבחינה כספית, אך רצון טוב של מספר עושים במלאכה הצליח לשמר ואף להגביר את פעילות המועדון, שהחל את דרכו עם קבוצת גברים ועם הזמן גם קבוצת נשים, נוער וילדים נפתחו. מועדון רוגבי גליל עליון הוא בית חם לכ-60 שחקנים ושחקניות כיום, אשר מחולקות על פני 4 קבוצות: ילדים בגילאי 8-14, נוער בגילאי 15-18, נשים ובוגרים.

 

מפעל חיים לכל דבר. יניב גרטי ושחקניות קבוצת הנשים.
מפעל חיים לכל דבר. יניב גרטי ושחקניות קבוצת הנשים.

בעונה שעברה המועדון עמד בפני סיטואציה לא פשוטה מבחינת איוש עמדות המאמנים וכך מצא את עצמו יניב גרטי (32), נשוי ואב לשלושה מקיבוץ דן, המתפרנס מעבודות גינון בקיבוץ, לא רק בעמדת מנהל המועדון ושחקן בקבוצת הגברים, אלא גם כמאמן קבוצות הגברים והנשים. לקראת העונה החדשה המועדון החליף מאמנים ב-3 מתוך 4 הקבוצות. למועדון הצטרפו שני מאמנים חדשים: חגי סופר – אשר החליף את יגאל לוי בקבוצת הנערים. חגי שחקן ותיק במועדון שמגיע אלינו מראש פינה, איש חינוך ברמה גבוהה, עובד כיום בהר וגיא כרכז מוגנות ומדריך קרב מגע. עופר המבורגר – החליף את יניב גרטי בקבוצת הנשים ובקבוצת הנוער את עמירם פורת – שבהזדמנות זו נאחל לו החלמה מהירה וגבורה על מחלת סרטן הלימפה עימה הוא מתמודד, במהלך שהותו בהולנד. עופר המבורגר מגיע מקיבוץ מזרע, עם רקע של 30 שנה בענף, כולל שנים רבות כשחקן בנבחרת ישראל וכמאמן במועדונים שונים בארץ . בשנה שעברה שימש כמנהל הפיתוח של איגוד הרוגבי.

מנהל המועדון - יניב גרטי, שיאמן וישחק בקבוצת הגברים, מתייצב לעונה הזו עם פחות מעמסות מאשר בעונה שעברה. העונה הוא יאמן פחות קבוצות, כניסתו של המועדון לחיק עמותת הספורט של המועצה האזורית גליל עליון גם הוא מביא עימו לא מעט הקלה בפרמטרים רבים מכתפיו של גרטי, שמהווה עוגן בהתנהלות המועדון מיום תקומתו, ולנו יש את כל הסיבות הנכונות להעניק לו את תואר "מאמן החודש". בראיון שערכנו עם יניב גרטי הוא שיתף אותנו בתהליכים שעבר ועובר המועדון, בתהליכים שעבר בעצמו ובשאיפות המועדון להמשך הדרך.

יניב, מה גרם לכך שלקחת על עצמך אימון של שתי קבוצות?

"התוכנית שלי הייתה ממש רחוקה מלאמן בשלב זה של הקריירה, והיא הייתה להיות שחקן מן המניין. לפני שנתיים נוצר מצב בקבוצת הנשים ,שלא השאיר ברירה אלא להחליף את המאמן ומכיוון שאין לנו בגליל יותר מדי מאמנים, נאלצתי להיכנס לתפקיד ובו המשכתי עד סיום העונה הקודמת. העונה ניצלתי את העובדה שעופר המבורגר סיים תפקיד באיגוד הרוגבי ומיד הסתערתי עליו. בקבוצת הגברים היה מקרה דומה במהלך העונה האחרונה, שבעקבותיו נאלצתי להיכנס לתפקיד המאמן, בנוסף להיותי שחקן בקבוצה, תפקיד שאותו אני עושה גם כיום. העונה ניסיתי למצוא מאמן לקבוצה, על מנת שאוכל להתרכז במשחק, אך שוב מחסור במאמנים מאלץ אותי לעסוק גם באימון, אבל אני עושה את מלאכתי באהבה גדולה".

איך מצליחים להשתלט גם על אימון שתי קבוצות, גם ניהול ולוגיסטיקה של המועדון, ובמקביל לעבוד לפרנסתך במשרה מלאה ולקיים חיי משפחה?

"וואו, איזו שנה זו הייתה. שנה קשה מאוד, לא הגיונית לחלוטין. הגעתי לסיום העונה עם הלשון בחוץ לגמרי. חוץ מהרוגבי, אני עובד גם בגינון, במעל 100%, שכידוע זו לא עבודה משרדית במזגן אלא עבודה קשה בתנאים לא קלים, מה שמוסיף לקושי. הייתי 4 ערבים בשבוע מחוץ לבית, בנוסף למעל 20 שבתות של משחקים ועוד פגישות וכדומה, וזה עוד לפני שדיברתי על עשרות עד מאות הודעות ביום בנושא הרוגבי והרבה שעות מול המחשב, בשעות הקטנות של הלילה. אין ספק שזה השפיע מאוד על חיי הבית וזו הסיבה העיקרית בה הורדתי ממני לקראת העונה הקרובה הרבה מהנטל, גם באימון הנשים וגם בשילוב עם עמותת הספורט, אשר מוריד ממני הרבה עבודה לוגיסטית. העונה מסתמן כי העסק כבר קצת יותר שפוי וזה בהחלט מורגש, במיוחד בבית, עם כל האנרגיות שהרוגבי שאב ממני באהבה גדולה ובכיף, אך זה השפיע מאוד על הבית, אשר קצת נרתע מלשמוע את המושג רוגבי. אני מבין את זה לגמרי ובגלל זה אני לוקח על עצמי היום פחות מבעבר, ומעדיף להאציל סמכויות ולהביא עוד אנשים שיעזרו. לעת עתה המצב קצת יותר רגוע בינתיים ומקווה שכך יימשך. העסק גם יותר מסודר בגלל הכניסה לעמותת הספורט וזה נותן יותר שקט נפשי".

איך אתה מסכם באופן כללי את העונה שהייתה?

"הייתה עונה מאתגרת מאוד, אנחנו מועדון חדש עדיין במפת הרוגבי וזה לא פשוט. רוב השחקנים שלנו עם שנתיים-שלוש של ניסיון, לעומת קבוצות עם שחקנים שכבר רצים ביחד 20 שנה וזה פערים גדולים מאוד ולפעמים מתבטא בלוח התוצאות - במיוחד בקבוצת הגברים, אבל יש שיפור מתמיד בכל הגזרות וזה הכי חשוב. בגילאים הצעירים הילדים שלנו מתפתחים יפה מאוד, גם כשחקנים והכי חשוב כבני אדם. הוצאנו בעונה האחרונה 5 שחקנים ושחקניות לנבחרות ישראל השונות: נעמי פיליפס ומאיה אסתרקין לנבחרת הנשים, יואב ספיר לנבחרת עד 14, שחר ברנע לנבחרת עד 16 והשיא היה יציאתו של טל אילן כקפטן נבחרת ישראל עד 18 וזכייה באליפות אירופה, מה שהוביל מיד לכך שטל נבחר לשחק השנה במועדון צרפתי והחל מאוגוסט הוא מתאמן שם, ברמות הגבוהות ביותר. אנחנו אומנם מועדון בינוני במספרים, אבל ההישגים האלה הם מדהימים. אני לא זוכר ענף קבוצתי שהוציא כל כך הרבה שחקני נבחרת, ובטח ובטח לא שחקן שזוכה כקפטן בתארים וטס לשחק בחו"ל בגיל כה צעיר. זה נותן הרבה תחושת גאווה. בקבוצת הנשים עברנו עונה יחסית טובה, אחרי שבתחילתה נטשו אותנו 3 שחקניות מאוד בחירות, מה ששינה את יעדי העונה. מבחינת אווירה ורוח, אין לי ספק שאנחנו המועדון הטוב בארץ, וזה לפעמים יותר חשוב מהרבה דברים אחרים כאשר עוסקים בספורט חובבני. בעיניי הרבה יותר חשוב שאנשים ייהנו לשחק רוגבי ולהיות במועדון שלנו ולהיות בני אדם טובים, מאשר לנצח כל משחק רק כדי להביא תארים".

 

תוצר משובח של המועדון. טל אילן - מקבוצות הנוער והגברים לליגה הצרפתית.
תוצר משובח של המועדון. טל אילן - מקבוצות הנוער והגברים לליגה הצרפתית.

למה אתה מצפה מהקבוצה שלך בעונה שבפתח?

"שנמשיך לעבוד קשה, להתקדם, ללמוד, לתת קרב בכל משחק וליהנות. מעל כל המטרות, המטרה הראשונה היא שהשחקנים שלי במועדון ייהנו, ייהנו מהמשחק, ייהנו להיות במועדון שלנו, ייהנו להיות עם חבריהם בקבוצה ומחוץ לשעות האימונים, שירגישו משפחה. שאר המטרות הן לגדול במספרים, להפיץ עוד את המשחק המדהים הזה, להשתפר, לשלוח עוד שחקנים שייצגו את המדינה בעולם. אם נעשה את כל זה גם התוצאות יבואו".

במה מתבטא הערך המוסף של החיבור לעמותת הספורט?

"משך שלוש שנים היינו בהתלבטות אם להיכנס לחיקה של העמותה כענף רשמי או להסתפק בזה שהמועצה תעביר את הכספים שמגיעים לנו מגופים שונים, ואנחנו נמשיך להתנהל לבד, בעיקר בגלל כל הבירוקרטיה הקשורה לנושא. השנה החלטתי להיכנס כענף במועצה, למרות שלא מדובר באיזושהי תוספת לתקציב שלנו. הסיבות הן:

א. לוגיסטית – העזרה הלוגיסטית שאני מקבל, בעיקר מיונתן ורטיקובסקי המנהלן האגדי של העמותה, הוא אדיר ומוריד ממני עול רב.

ב. פרסום – שרון ברנע, מנכ"לית העמותה, לא נחה לרגע וכל כמה ימים יוצא עוד איזה פלייר או חוברת כזו או אחרת ואנחנו נמצאים שם ומתחילים לשמוע עלינו יותר, אם זה במועצה ואם זה בבתי ספר ובכלל.

ג. מתקנים – השנה הופתענו ע"י מזכירות מושב בית הלל, כאשר הודיעו לנו שהם מפסיקים את ההתקשרות בינינו, אחרי שנתיים, ועלינו לחפש מגרש, מה שמאוד קשה בגליל כי אין הרבה מגרשים ובטח לא מגרשים עם תאורה ובזכות המועצה ובשיתוף איגוד הרוגבי ובנתינת אישור מקיבוץ דן, אנו אמורים בימים הקרובים להתחיל פרוייקט הקמת תאורה במגרש בקיבוץ דן, אשר יהפוך לבית החדש שלנו לאימונים. מכאן התודה לליאור שלף וקיבוץ שניר, שנותנים לנו להשתמש קצת במגרשם, עד להקמת התאורה בקיבוץ דן.

הלוואי ובגליל היה לנו מתקן ראוי לכל ענפי הספורט ביחד, מתקן שבמרכזו מגרש דשא ולידו בריכה ומסביבו מסלול אתלטיקה וכדומה, כי יש פה המון אנשים שעוסקים בזה והמון ענפים, אשר כולם נתקלים כל יום בנושא המתקנים וחבל שכך".

 

זוכים להכרה מהמועצה. קבוצת הנוער יחד עם המאמן עמירם פורת והמנהל יניב גרטי וראש המוא"ז גליל עליון, גיורא זלץ (תמונה משנת 2014)
זוכים להכרה מהמועצה. קבוצת הנוער יחד עם המאמן עמירם פורת והמנהל יניב גרטי וראש המוא"ז גליל עליון, גיורא זלץ (תמונה משנת 2014)

ביחס לציפיות שהיו לך, כשהקמתם את המועדון לבין מצבו כיום, עד כמה אתה שבע רצון?

"לפני 4 שנים, בנובמבר 12, כשהוקם המועדון לאחר יותר מ-12 שנים של השבתה, הוא הוקם ע"י עידו שמיר ועמירם פורת על מנת שיהיה להם איפה לשחק רוגבי וקצת לתת לנוער משחק חדש להכיר, ופתאום זה תפס ועוד ועוד שחקנים ושחקניות הגיעו ופתאום מצאנו את עצמנו עם המספרים היפים שאנחנו היום. אני חושב שאף אחד לא חשב שנגיע לשם ומהבחינה הזו כולם מרוצים אני מניח. עכשיו אנחנו רוצים לגדול עוד ולהגיע תוך שנה שנתיים ל-100 שחקנים. התחלנו בשנה שעברה פרוייקט בבית ספר יסודי לב העמק בנאות (40 ילדים) וממשיכים בו השנה, לגילאי ג'-ו' והשנה פתחנו גם חוג במבוא גליל, יסודי באיילת השחר (כ-30 ילדים), לאותם גילאים, ככה שעם שני הפרוייקטים האלה אנחנו כבר מעל 100 אנשים שמשחקים רוגבי בגליל".

האם אתה עוקב אחרי רוגבי בעולם? אם כן, מאיזו מדינה?

"לצערי אין לי הרבה זמן לעקוב יותר מדי, אבל אניח מקבל עדכונים מדי פעם. אני עוקב בעיקר אחרי נבחרות ישראל השונות במשחקיהן. באולימפיאדה האחרונה עקבתי אחרי כמה משחקי רוגבי והיה חוויה, במיוחד האלופה החדשה במשחקי השביעיות מפיג'י וכמובן ניו זילנד, אלופת העולם ברוגבי 15. הרוגבי בעולם הוא הענף השני בגודלו מבחינת פופולאריות, רק הכדורגל מקדים אותו. הלוואי שגם בארץ נגיע למימדים האלה".

מהי משאלת הלב הגדולה שלך ביותר לשנה החדשה?

"לסיום, אני רוצה להגיד כמה מילים לאדם מיוחד שעובר תקופה קשה, עמירם פורת, ממקימי המועדון, מאמן ושחקן מוביל במועדון ודמות חשובה במועדון הרוגבי של גליל עליון, אשר נלחם בהולנד על חייו במלחמה נגד סרטן הלימפה שהתגלה אצלו לא מזמן. עמירם וכל משפחת פורת, כל עולם הרוגבי בארץ נכנס לשוק כאשר שמענו שבוע שעבר על הבשורה הקשה ואני יודע שהרבה שיחות נעשו אליכם בעניין ובשמי ובשם כל המועדון אני רוצה לאחל לו ולמשפחתו בהצלחה בקרב החשוב ביותר. אומר להם מכאן: תהיו חזקים, תאמינו ותנצחו את המחלה הארורה. עמירם, כולנו יודעים שאתה בן אדם חזק ומאמינים בך שתנצח וכמו שהחבר'ה כבר אמרו לך, תנצח בקרב הזה ובוא לשתות איתנו איזה בירה קרה".

 

מאחלים לך חזרה לאיתנך ולרוגבי הגלילי בהקדם. עמירם פורת ובנו.
מאחלים לך חזרה לאיתנך ולרוגבי הגלילי בהקדם. עמירם פורת ובנו.

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital