כל המשקאות עליהם אתם רק חולמים במבחר עצום ובמחירים ממש נמוכים. כולם זורמים ליין בעיר קריית שמונה!
view counter
עדיין לא הגעתם לחנות החיות שלנו? אצלנו תגלו עולם ומלואו עבור בעלי החיים שלכם. אנימל ק"ש - ציוד ומזון לחיות מחמד
view counter
השכרת ומכירת במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter

לעוף - פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

בייקרס אליפלט - המרכז הצפוני לרוכבי אופניים
view counter
ראש פינה ספא - טיפולי ספא לגוף ולנפש
view counter
אוחנה סנטר - המרכז לאספקה טכנית
view counter
מכבסת ורד - אנחנו מכבסים הכל!
view counter
מאמו - מוצרי תינוקות
view counter
רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter
המרכז לטניס בישראל סניף קרית שמונה
view counter
הגר - קונדיטוריית בוטיק ביתית
view counter
יוסי אלמקייס הגברה ותאורה
view counter
מדרסי העטלף
view counter
וויקסר - פיתוח ובניית אתרים לעסקים, יזמים, עצמאים
view counter
המרכז לביטוח ספורטאים - יורם גרטי
view counter
כנאפה בקריה קריית שמונה
view counter
טאלי - מסעדה הודית צמחונית
view counter
LP מחשבים - לאנשים שבאמת אוהבים מחשבים
view counter
פיצה בכפר - שאר ישוב
view counter

אחריות קולקטיבית

מאת: 
מיכל יערון
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
20.12.15

האם קיים מצב שבו טובת הקבוצה/הכלל עדיפים על טובת הפרט?

כשאורית הפסידה בתחרות האחרונה שהייתה לה, היה קשה לעודד אותה. היא חשה אכזבה עמוקה מעצמה וכמובן חשה שאכזבה את הסובבים אותה. היא יצאה מהמזרן עם דמעות ביניים. דחפה קלות עמיתה שבאה לעודד ואם זה לא הספיק גם בעטה בתיק הציוד שחיכה לה ליד הספסל. אין ספק שהיא חוותה תחושת אכזבה. זה הגיוני. ההפסד השפיע על הדירוג הכללי שלה והאכזבה נדרשת פה. זה מקובל, לגיטימי ואפילו דורש כמה ימים של "אבל". ובכל זאת משהו בהתנהלות שלה לא היה לגיטימי. בנוסף קיבלתי טלפון מוטרד מהמאמן שאומר שאורית לא "יוצאת" מהבאסה של ההפסד, גם לאחר חודש.

המנהלת העסקית שלי, חוצה את הכביש רק באור ירוק ורק במעבר חציה. בתאוריה כולנו כאלה, אבל בפועל, אנחנו מעגלים פינות פה ושם ברגע שזמננו קצר והכביש לכאורה פנוי. התלוויתי אליה לאסוף את הילד שלה מהגן, הוא בן שנה ועדיין בעגלה. בדרך הביתה יש צורך בחציית כביש.
בעוד הרבה אמהות חצו את הכביש מול הגן ולא במעבר חציה, התעקשה רותם לעשות סיבוב קטן ולחצות את הכביש במעבר חצייה. אני בעד לציית לחוקים, אבל זו נראתה לי התנהגות חריגה ביחס לסביבתה.

רותם הסבירה את התנהגותה בכך שזו שעה שילדים מסתובבים בחוץ, ואיזו דוגמא היא תהווה עבורם אם תחצה שלא במעבר חצייה? מיד התחברו לי הדברים, רותם מודעת לאחריות הקולקטיבית שלה.

אורית לעומת זאת, לא הייתה מודעת לכך כשמשכה את האכזבה שלה למעלה מחודש. כמו ספורטאים טובים אחרים, היא שחקנית שאפתנית ומובילה בתחומה. היא יכולה לחוש אכזבה כשהדברים לא מסתדרים לה וכשלא הולך לה טוב אולם, זכותה לתגובה חיצונית, מוגבלת.

מוגבלת? כן, לכל אחד מאתנו ובמיוחד לאנשים שהם מובילים בתחומם יש אחריות קולקטיבית.

אחריות קולקטיבית מדברת על הרעיון כי לפרט אחריות של השפעת התנהגותו על הסובבים אותו.

לתחרות הבאה אורית הגיעה אחרת לגמרי. אחרי כמה מפגשים בינינו, היא הבינה שהיא מהווה סמל בענף בו היא עוסקת, ושעליה לקחת אחריות לדרך בה היא מתנהגת בנוכחות כל אותן ספורטאיות המעריצות אותה כל כך, ורואות בה מודל לחיקוי. ובהתנהגות הזאת היא הוותה מודל של אופטימיות, אמונה וקבלת הכשלון כחלק בעולם הספורט. חשוב שתראה לכל הסובבים אותה כי היא יודעת להתמודד גם עם רגעים קשים.

האחריות הקולקטיבית מחייבת אותנו לזכור כי אנחנו לא חיים בריק ובמקרה של ספורטאים מצטיינים הם מהווים מודל לספורטאים אחרים. ועליהם לזכור תמיד כי הם מודל לחיקוי וכי יש להם אחריות על המסרים שהם מעבירים גם אם לא באופן ישיר, אלא על ידי כך שהאחרים צופים בהם.

בסופו של דבר המסר עובר, לא במילים אלא במעשים.

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו: לעוף - פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

אתר לעוף: www.lauf.co.il

 

מיכל יערון - פסיכולוגית ספורט
מיכל יערון - פסיכולוגית ספורט
 052-363299

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital